שאלה:
בוקר אור כבוד הרב.
שאלתי היא כיצד להתייחס על פי תורה לאנשים שחופרים לך למקומות בלתי רצויים כך שלא יפגעו וימשיכו לכבד אותך?
תשובה:
שאלתך כללית מידי, אינני יכול להשיב, אני רק יכול להמליץ על דברי חז"ל "בכל עת יהיו בגדיך לבנים", אם תדאג שיהיו כל מעשיך טובים ונעימים אז מה כבר יוכלו למצוא עליך…
בשורות טובות.
תודה הרב בהחלט. יש אנשים שאתה לא כל כך מכיר ששואלים אותך שאלות אישיות כמו כמה אתה מרוויח או איפה הילדים שלך לומדים או איפה אישתך עובדת והיכן אתה לומד ומי הרב שלך וכו.. מאיפה לדעת מה מטרות השאלה וכו?
לא צריך לחשוש כל כך, הכל בסדר…. אל תפחד מאנשים הם רק סקרנים וזהו.
מה אם עין הרע ולשון הרע שיכול להווצר מכך? או גם אנשים שמקבלים מידע מסויים ובודקים דרכים לשלוט על אדם לרעה ולייסרו? לא חסר לדעתי.
קצת בטחון בה' חביבי! ממך נדרש להתנהג נורמלי כדרך בריות ולא לחיות כמו עכבר במאורה שלו, אל תפחד, ה' מנהיג את העולם ואין אדם נוגע במוכן לחברו כמלוא הנימה. לא צריך להוציא לאנשים את העיניים ולא להתחבא, לחיות טבעי וזורם.
יש איזה אדם אחד קרוב משפחה שמתעניין לעיתים קרובות לשלומי. אני מספר לו הכל בלב פתוח אך שם לב שנמשכת עליי מידת דין מסויימת אחרי שיחות אלו. בדרך כלל אני פתוח מאוד בשיחה אבל התחלתי לשים לב שאולי זה לא טוב. לכן אני שואל .
זה רק דמיונות.
מה לגבי הגמרא שאומרת שאדם שהזיק בעין הרע חייב בנזקים?
אני לא מתכחש לעין הרע, בסכנות למיניהן יש לנו תמיד שני כללים שנראים הפוכים, אבל הם לא כאלו אלא משלימים זה את זה. יש ונשמרתם מאוד לנפשותיכם, שאומר שצריך להזהר [מאוד!] ויש שומר פתאים ה', שאומר לא להזהר יותר מידי אלא בעצם לבטוח בה', איך זה מסתדר יחד? תשובה: סכנה מובהקת וכו', יש לשהמר ממנה מאוד, אבל מה שנהוג בין הברית ונורמלי, זה כבר בכלל שומר פתאים ה' שמי שנזהר בזה יותר מידי בעצם חסר לו אמונה בה' יתברך.
תודה כבוד הרב. עכשיו החסר הושלם.
רגע ושכחתי עוד שאלה חשובה: מה אם העניין של אין הברכה שורה אלא בדבר הסמוך מן העין? הרי אם לספר חופשי הכל אז לכאורה אין בזה ברכה..
לא צריך הכל, רק נורמלי ומשוחרר כפי הנהוג, יש חבר טוב משפחה מספרים יותר, לאנשים אחרים אפשר פחות, אין חובה לספר לכל אדם מה אתה מרויח, זה גם לא מנומס לשאול, אבל לספר לאח או ידיד קרוב למה לא. כוונתי בעיקר שעם כל הסגולות הכל נכון, אבל בלי לחץ, צריך לזכור שבסופו של דבר יש אלוקים בשמים והכל ממנו. סמוי מן העין זו ברכה, ולהיות נורמלי טבעי ומשוחרר זו גם ברכה, אולי חשובה יותר.
נראה לי שבכלל של "אין הברכה שורה…" כתוב גם שבעל הדבר לא ידע כמה יש לו עצמו בדיוק, (כגון ערמה של חיטה שהוא עצמו לא יודע כמה יש בה בדיוק) וא"כ לספר דברים שהוא עצמו יודע אותם אין את הבעיה הזו.
מסתבר שיש בזה דרגות שונות, אבל בכל מקרה צריך לדעת שסגולות זה דבר אחד וחרדות זה דבר אחר, והכי חשוב זה להרגע לדעת מה עיקר ומה טפל, ולא להגרר למחשבות מסוג זה.
השאר תגובה