שאלה:
מתי בדיוק יש להתחיל את מנהגי האבלות ולחלוץ מנעלים במוצש"ק ליל ת"ב? בשבת הרי אסור להתאבל ובת"ב הרי אסורים בנעילת הסנדל! האם צריך מיד בצה"כ וא"א להקדים ואף לא לאחר? אך הרי גם בזה נחלקו הדעות מתי זה בדיוק והמחמיר בזה מיקל בהכרח בחבירו. האם כל א' ינהג לפי הזמן שהוא נוהג להוציא שבת כל שבוע? יוצא שכשאצל אחד זה עדיין שבת אצל חברו זה כבר ת"ב. כמו"כ המאחרים לשיטת ר"ת כשהם בעצם סבורים שזה לא מעיקר הדין אלא רק משום חומרא דשבת האם יוכלו להחמיר גם אז כשזה בא על חשבון קולא של נעילת מנעלים בת"ב? כמו"כ מתי אמורים לפשוט בגדי שבת? מיד באותו הזמן?
תשובה:
שלום וברכה
בענין זה יש כמה מנהגים: יש נוהגים שחולצים כבר בשקיעה, כך הביא בקונטרס הלכות והליכות עמ' 14 מהגרי"ש אלישיב שחליצת המנעל בבית אינה אבלות בפרהסיה וממילא אין להכנס לספק. אלא שאינו יוצא כך מהבית עד צאת הכוכבים. אבל המנהג הרווח לכאורה לחלוץ בצאת הכוכבים מיד, כן דעת הגרש"ז אויערבך ראה שמירת שבת כהלכתה פרק כח הערה קעט, שלמי מועד פרק צב, וראה הליכות שלמה ח"ג פרק טו ש20 דק' אחרי השקיעה יחלוץ מנעליו, וכ"כ רבים. ויש שנהגו לחלוץ אחר ברכו בבית הכנסת, כן הביא במועדי ישורון בשם הגר"מ פינשטין, וכן הורה הגר"ח קנייבסקי ועוד. לכן כל אחד יעשה כהוראת רבותיו אבל נראה שהמנהג הרווח כדעה האמצעית, 20 דק' לאחר השקיעה לחלוץ נעליים וללבוש בגדי חול ללא מוקצה. בכל מקרה לא שוהים סתם לתוספת שבת, וגם לא ממתינים לזמן רבינו תם, שזה אין נוהגים אלא לחומרא ולא לקולא בדיני האבלות [אין איסור ללבוש בשבת בגדי חול ונעלי בד, זה רק ענין של כבוד שבת, אבל לגבי תשעה באב בגדי שבת ונעלי עור הם איסור גמור].
