תרומת מעות חיטין – לחץ כאן

כלי שמלאכתו לאיסור לצורך משחק לילד

שאלה:

שלום, יש לי ילד בן שנתיים שכל השבוע משחק עם השואב אבק, ממש באופן אובססיבי. הוא רוצה שהוא כל היום יהיה מונח בסלון כך שיוכל לשחק איתו מתי שהוא רוצה, אחרת הוא עושה לנו חיים קשים. השואב לא מאד יקר ולכן אנחנו נותנים לו לשחק איתו.

השאלה היא האם מותר לי לטלטל את השואב בשבת ולהתייחס אליו כצעצוע לכל דבר. שאלתי רב והוא אמר לי שזה מוקצה מחמת חסון כיס אבל לא ברור לי הרי מוכח שאנחנו לא מקפידים עליו עד כדי כך מהעובדה שכל השבוע אנחנו נותנים לו לשחק עם השואב, זה מעסיק אותו.

השאלה השנייה, אם אכן מותר לי לטלטל את השואב, יש חלק של השואב שמידי פעם יוצא עקב ההתעסקות של הבן שלי, ואני מחזיר אותו למקום. זה קורה כמה פעמים ביום. השאלה היא האם זה דומה לדין של הגר"ז שכלי שדרכו בכך מותר להחזיר ואין בעיה של בונה. הספק שלי הוא שסו"ס זה לא אמור להיות כך, לעומת נגיד מלחייה שהיא בנוייה באופן שמידי פעם מפרקים את המכסה ומחזירים, כאן שאני כי החלק לא אמור לצאת אלא שבגלל המשחק של הילד החלק הזה יוצא מידי פעם ואז אני מחזיר אותו.

תשובה:

שלום וברכה

השואב אבק אינו מוקצה מחמת חסרון כיס וכפי שציינת, לכתחילה היינו נוקטים בפשיטות שהוא כלי שמלאכתו לאיסור שמותר לטלטלו לצורך גופו ומקומו ככל שאין תחליף שמלאכתו להיתר. אבל אינני בטוח בכך, משום שכבר כתבו ראשונים והובא במשנה ברורה בתחילת סי' שח, שכלי שמלאכתו לאיסור שאין לו תשמיש של היתר, דינו כמוקצה מחמת גופו, וגדר דין זה מאוד קשה להגדרה, כיון שרוב הכלים שמלאכתם לאיסור אין להם תשמיש היתר, בשעת הדחק גדול, כשהילד צורח ואין ברירה, ניתן לסמוך על המקילים שגם שאין לו תשמיש היתר עדיין דינו ככלי שמלאכתו לאיסור.

לגבי חיבור החלקים בחוזק אינני רואה צד היתר, משתי סיבות: א. הגר"ז מדבר על כלי שדרכו להשתמש בו כך, לפתוח ולסגור כל יום, כאן זה לא דרכו, ואם לא היה מתפרק לא היית פותח וסוגר, ואצל רוב העולם זה לא מיועד לפירוק באותו היום, רק בגלל השימוש המסיבי אצל בנך זה קורה… ב. החזון איש כידוע חולק על הגר"ז, ומסביר שטעם ההיתר הוא שכלי שיש לו מכסה בהברגה וכו', החיבור אינו נחשב בונה אלא כחלק מהשימוש בו, החלקים "אינם מתאחדים", וגגם כאשר הבקבוק פקוק אין התאחדות של הבקבוק והפקק. כאן זה ממש לא כך, זה יותר דומה לכוס של פרקים וכדומה שיש בזה איסור בונה. לכן לתת לו לשחק בשבת, גם אם זה מצריך טלטול, יש להל בשעת הדחק, ולכתחילה פשוט לגרור ברגל כלאחר יד, אבל לחבר הייתי נמנע.

על השיטות בכלי שמלאכתו לאיסור שאין לו תשמיש היתר, ראה רשב"א וריטב"א שבת קנד ב,  רמב"ן שם סד ב שנראה שנחלקו בזה. וראה מגן אברהם סי' שח ס"ק יח שנראה שמיקל, וכ"ה בשו"ע הרב שם סעי' פה, אולם רעק"א בפ' כירה מחמיר, וכן החמיר הפמ"ג ש"ח א"א ס"ק יב, וראה משנה ברורה סי' שח ס"ק לד שהביא המחלוקת בזה. וראה ארחות שבת ח"ב חלק הבירורים שהגרש"ז אויערבך והגרי"ש אלישיב הורו להחמיר, ובשם הגר"מ פיינשטין שמיקל, וראהעוד שבט הלוי ח"ג סי' לב. יש עוד נושא רחב, מה נחשב שימוש של היתר… להניח אותו על ניירות שלא יעופו זה לא נחשב תשמיש.

שבת שלום ומבורך.

Join the Conversation

2 Comments

  1. תודה, רציתי עוד לשאול האם אין כאן מקום יותר להקל בטלטול השואב אבק להדיא מעצם העובדה שאנחנו בעצם מייעדים את השואב אבק גם בתור צעצוע קבוע של הילד עד שיימאס לו, והאם אין זה מסיר לגמרי שם מוקצה מהשואב, וכעין סימן ש"ח,כ"א?

Leave a comment

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל