שאלה:
רציתי לשאול [בעניינא דפרשת השבוע וירא] על גדרי מצוות ביקור חולים בזמנינו.
נראה שמשום מה המצוה פחות נהוגה. כי לא מצאנו שכ"א ששכנו לא מרגיש טוב וכד' מחמת שפעת או מחלה אחרת הולך לבקרו בביתו וכד'
האם זה נאמר רק בחולה שיש בו סכנה?
האם מדובר על מצוה לבקר רק פעם אחת בכל ימי החולי?
האם צריך בשביל זה להפסיק מעסקיו, כמה צריך לטרוח בשביל זה, האם גם לילך מעיר לעיר?
מה הדין מי שחולה במחלה כרונית, ונמצא בביתו, אך לא מאושפז וכד' ולא מוגבל, אבל כל חייו בחולי [לא חולי קשה מאד ולא קל] האם יש דין מדי פעם לבקר אותו לראות שמצבו טוב?
מי שחלה במחלה רח"ל, ונמצא רוב הזמן בביתו ומרגיש כאחד האדם מלבד הטיפולים שנזקק לקחת מדי תקופה, וכמו"כ סכנה כללית שמרחפת עליו רח"ל לזמן לא ידוע. האם מצוה לבקרו בביתו. וכנ"ל השאלה קיימת באיזה תדירות? האם כל תדירות שתעשה לו טוב, למשל פעם בשבוע יש חובה במשך כמה שנים לבקרו כל שבוע?
האם שיודעים שהחולה נמצא תחת פיקוח של בני משפחתו ואינו לבד כלל אף לא רגע [כ"ש כשהוא בביתו] גם יש מצוה לבקרו מעיקר דין ביקור חולים?
תשובה:
לא נוכל במסגרת זו לסכם כל דיני בי'ור חולים, ננסה כמה פרטים:
ביקור חולים הוא גם בחולה שאין בו סכנה, ראה אגרות משה יו"ד ח"א סי' רסג.
ביקור חולים אין לה גבול ראה נדרים לט ב, וכל אחד עושה כפי יכולתו וכפי הנדרש.
מבטלים תורה למצוה זו כשאי אפשר על ידי אחרים, ראה ס' חסידים סי' תתרד.
שבת שלום.
