פרשיות תפילין שלא השאירו בהן כדי לגול היקף / שלא הניחו מטלית

שאלה:

שלום,
תפילין שלי כרגע נמצא בבדיקה – והסופר סת"ם אומר שבתפילין של יד אחרי שגלגלו את התפילין שמו קלף קטן ריק ולא רובו – והוא אומר שיש הלכה ממשה מסיני שרובו צריך להיות מכוסה – האם הדבר הזה הוא לעיכובא או לא? אשמח למקורות מפוסקי ספרד

תשובה:

שלום וברכה

לא היה לי ברור משאלתך האם הבעיה שלא השאירו בקלף הפרשיה עצמה כדי לגול היקף [שזה מנהג הספרדים היה להקל בשופי] אן שלא עטפו במטלית [שבזה החמירו יותר אבל מחלוקת גדולה היא אם זה הלכה למשה מסיני ומכל מקום זה ניתן לעשות בנקל מכאן ולהבא], שאלתי את הגאון רבי מנחם יהודה גרוס את שתי השאלות וכך השיב:

1. השו"ע סי' לב סע' לב, פסק כהרא"ש ועוד, דבתחילתן ובסופן אי"צ להניח כלל. ופי' במשנ"ב, רק משהו להקפת גוילם. והרמ"א הוסיף שנהגו הסופרים להניח קצת בתחילה וסוף. ובמשנ"ב הביא דיש מחמירין לכתחילה כדי לגלול כל הפרשה.

הקול יעקב (ס"ק קסא) כתב שמנהג בגדד כהשו"ע, שאין מניחין בתחילה וסוף רק כדי היקף גויל.

ועינינו רואות מנהג הספרדים עפ"ר, שלא להקפיד על שיור קלף המספיק לגול הפרשה.

אגב נימא מילתא חדתא מספר קסת הסופר (סי' כז ס"ק א בלשכה"ס) גבי מזוזה שבתחילתה ישייר כדי לגול אותה, ובא בחידוש לישב המנהג ריווח קטן מכדי לגול, וז"ל: ונוהגין שמניחין ריווח כזה, שאם היו גוללין אותה בהידוק היטב, היה בו כדי לגול אותה, ע"כ. והכ"נ לכאו' אף שלא שייר הרבה, מ"מ אם יש בשיור הקלף כדי לגול הפרשה בדוחק, שפ"ד. אלא שחידוש זה פלא הוא, דהלא שיור כדי לגול היקף הוא מטעם שימור, ומה יעזור מיגו זה, אם במציאות המזוזה או הפרשה גלויים בחלקן, ומחוסרים בשמירה.

2. קלף כריכה זה נחלקו בו הראשונים אם הוא מהלמ"מ, לדעת הרא"ש הטור ועוד, אינו להלמ"מ, וע"כ בצרפת ובאשכנז נהגו שלא לכרכו, אבל השו"ע (סי' לב סע' מד) חש לדעת הרמב"ם, וכתב דכורכם בקלף קטן. ובספר קול סופרים (אגרת ח) כתב שטעות היא אצל הלוקחים קלף צר מאוד, דהכוונה "קטן" היינו ביחס לרוחב הפרשיות שיהיה קטן מהם, ולא שבפנ"ע יהיה קטן, דהרי צריך לכרוך באופן שישתמרו הפרשיות, והעיד שהסופרים הקודמים היו נותנים קלף כרוחב הפרשה.

והן אמת שבתקון תפילין (עמ' קעד) כתב שיהא הקלף כרוחב הפרשה ומעט יותר, אבל לא ראינו מי שנוהג כך, ובעיקר בתפילין שלנו העשויים מעור בהמה גסה, ורוחב החלל מצומצם, כמעט וא"א להכניס הפרשה אם תהיה כרוכה כולה ומעט יותר, אם לא שידחוק בכח ויזיק לפרשה, וגם לא יוכלו להוציאה בפעם אחרת.   

היות ונשאלתי על מעין זה לפני כמה שנים, אצרף, ואולי יהיה לתועלת.

שאלה:

שלום כבוד הרב.

פנה אליי יהודי יר"ש ספרדי, שמכניס פרשיות לתוך התפילין כאן במודיעין עילית כבר שנים רבות.

ואמר של ששמע מר' ……. שמנהג הספרדים לעטוף את הפרשיות במטלית מכל הצדדים. כלומר: בתפילין של ראש, כיסוי מלא מב' צדדים (ולא רוב מוחלט של הפרשה), ובשל יד לעטוף עטיפה ממש.

יצאתי לחפש במנהג תימן, ואמר לי ר' משה צארום (ייצרן גויל) שהוא פתח הרבה תפילין מתימן, וכולם היום עטופים עטיפה מלאה כנ"ל.

וטען לי שגם עפ"י המקובלים צריך להקפיד בזה, מחמת שהוא אור המקיף וכו',

והן אמנם לא זכיתי להתדפק אחר חכמת האמת, אבל ראיתי בכד הקמח ערך תפילין שהמטלית כנגד לבושי האדם (ולבוש האדם הוא על כל הגוף).

עכ"פ, בוודאי כבודו בדק את הדברים מימים ימימה, אשמח ללמוד ממה שדלה בזה.

תודה מראש, נריה מידני.

תשובה:

לכבוד ידידי תלמידי הסופר השלם, הרב נריה מידני שליט"א, שלו' וברכה.

במענה על שאלתך בדבר הטוענים ע"פ הסוד, שיש לכרוך את הפרשיות במטלית מכל הצדדים, שכן כתוב בכתבי האריז"ל. (וכמובן אין בדברינו להלן על מנהג תימן הקדום).

דורנו דור תהפוכות, הופכים הקערה על פיה, סותרים בנין ראשונים ומנהג הסופרים, איש כל הישר בעיניו – עושה, ותולה ישרותו באילנות גבוהים, ואת מסכנתו מורה לרבים. מביאים מכתבי האריז"ל (שעה"כ דרוש ו דראה"ש) המובא גם בקול יעקב (סי' לב ס"ק רב) ענין סוד המטלית, שהיא כאור המקיף סביב הפרשה, ועושים היקש עם המובא מכתבי האריז"ל על הטלית שגם היא בחינת אור המקיף, ושעל כן יש לעשות עיטוף הגוף, ומשם הדרך קצרה להקיש עיטוף לעיטוף, ולחדש חיוב לפי המקובלים כביכול, לעטוף כל הפרשה מששה רוחותיה, במטלית הכריכה, לצאת כביכול ידי האריז"ל. חשבון יפה.

כה דברי ידידנו הגה"צ המקובל, הסופר השלם, רבי משה טוויל שליט"א, מזקני חכמי המקובלים שע"י ישיבת אהבת שלום: שאלתי את חכם סלמן מוצפי זצ"ל מחו"ר בבל (אביו של רבי ב"צ שליט"א, ראש ישיבת בני ציון), מאחר ומבואר בכתבי האריז"ל שהמטלית היא בחינת אור המקיף, האם יש לעטוף כל הפרשיה מכל הצדדים, שלא כהמנהג הרגיל? וענה לי: החתן מקדש הכלה בטבעת דוקא, רמז למ"ש רבינו האריז"ל בשער טעמי המצוות פ' כי תצא (והובא בבא"ח ש"ר פ' שופטים) דמעשה הקדושין הוא אור מקיף, וכמוהו הטבעת מקיפה האצבע. וכי החתן צריך לעטוף כל אורך ורוחב אצבע הכלה כדי שיהיה "אור המקיף", או מספיק בזה שמקיף האצבע אע"פ שגלויה ברובה!

כ"כ דברתי עם רבי דוד כדורי הי"ו, מזקני עושי הבתים בירושלים עיה"ק, ואמר לי שגדולי המקובלים וכן מחכמי פורת יוסף הכניסו אצלו פרשיות, ומעולם לא היתה דרישה כזו מאף אחד. והוסיף, גם חכם סלמן מוצפי זצ"ל הנז' לעיל, עמד עלי בעת שהכנסתי פרשיות לתפילין שלו, ועשה כוונות ויחודים על כל תפירה ותפירה, ובפניו כרכתי המטלית כנהוג, שחופה רוב רוחב הפרשה בלבד, וזה היה בחינת אור המקיף.

כ"כ יעוי' בהקדמת מהרח"ו זצ"ל לס' אוצרות חיים, בדברו נגד המגשימים דברי המקובלים, וד"ל.

כמדומה שאין להוסיף על הנ"ל.

הכו"ח בצער רב על נסיונות ניתוק שלשלת מסורת הסופרים – מנחם יהודה גרוס

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל