הבדלה לאחר פלג המנחה בשבת עצמה

לוודא שהבנתי נכון:

1. כלומר, אפילו לפי המשנה ברורה, אף על פי שנמנעים מכך כי זה דבר התמונה לרבים- בדיעבד ברור שזה נחשב הבדלה לכל דבר מבחינת היתר מלאכה (אפילו מלאכה דאורייתא) ולא אכילה- כי לא הבדיל על הכוס עדיין.

ואותו דין גם לאשכנזים וגם לספרדים בזה?

2. והכל אחר צאת הכוכבים- כמובן שיש להוסיף תוספת שבת וזה לפחות דקה אחת שלמה?

ואותו דין גם לאשכנזים וגם לספרדים בזה?

ולגבי פלג המנחה גם יש הבדל בין שלוש שיטות כמו בחישוב,זמן צאת השבת:

הזמן הרגיל, זמן החזון איש, וזמן רבינו תם?

איפה אפשר למצוא לוח שמפרט את זמני פלג המנחה לפי שלושת השיטות האלו?

רציתי לברר שלא לפי רבינו תם:

1. אין הבדל בין שעת פלג המנחה בשיטת החזון איש לבין שעת פלג המנחה בשיטה הרגילה? יש הבדל בין קיץ לחורף בזה?

2. זה לא נכון שיש מחלוקת גם מתי זמן פלג המנחה? יש לחזון איש שיטה יחודית בזה? יש הבדל בין קיץ לחורף בזה?

הבנתי. אז בשביל הסדר הטוב:

1. יש מחלוקת אחת בין הגאונים לרבינו תם לגבי זמן שקיעה. שיטת החזון איש איננה שיטה שלישית אלא צורת הכרעה בשאלת זמן צאת הכוכבים בארץ ישראל- ושיטתו להכריע לפי האופן שנהגו יהודי אשכנז באירופה כרבינו תם והתאמתה ללוח ולשעון בארץ ישראל.

2. בנוסף, יש מחלוקת הגר"א והמ"א כיצד מחשבים שעה זמנית. האם מהנץ החמה עד השקיעה-שיטת הגר"א או מעלות השחר עד צאת הכוכבים-שיטת המ"א. ובמחלוקת זו לחזון איש אין שיטה מסוימת.

האם נכון?

אגב כשאדם ח"ו אונן בשבת הוא יכול לעשות הבדלה לפני צאת השבת כנ"ל?

מה הדין לעניין מלוה מלכה מפלג המנחה, אדם שהתפלל מעריב ועשה הבדלה מפלג המנחה בשבת, האם הוא יכול לאכול מלוה מלכה?