שאלה:
אמרו במדרש (קהלת רבה א', ל"ד): "אין אדם יוצא מן העולם וחצי תאוותו בידו: מי שיש לו מנה, רוצה מאתיים. יש לו מאתיים, רוצה ארבע מאות". על פי המדרש משמע שאין לאדם חצי תאוותו , ואילו מהדוגמא משמע שאכן יש לו חצי חצי תאווה , כי אם יש לו מאה והוא רוצה מאתיים אז יש לו חצי תאוותו בידו . אולי אפשר לפרש שהכוונה שמי שיש לו מאה רוצה מאתיים, כלומר עוד מאתיים , בנוסף למאה שיש לו . ואז יוצא שיש לו מאה והוא רוצה עוד מאתיים , כלומר שיהיה לו שלוש מאות , ויוצא שאין לו חצי תאוותו בידו.
תשובה:
שלום וברכה
המהר"ם שיף שואל כבר את הקושיא [מסתמא עוד שואלים ומתרצים תירוצים שונים אבל זה מה שראיתי עכשיו], ומיישב שאותו חצי שיש בידו אינו נחשב לו לכלום, וכל מעייניו נתונים רק בחצי החסר, כך שלמעשה מבחינת התחושה שלו אפילו חצי אין לו…
שנדע רק טוב.
