שאלה:
א) מהיכי תיתי שגדול ת"ת יותר מכאו"א? מהיכי תיתי שיעקב אבינו לא נענש על שנותיו בבית עבר? שמא הארבע-עשרה שנה שהוא עבד אצל לבן בשתי בנותיו הוא לא נענש עליהם כיון שהוא קיים מצוות הוריו להמלט מעשיו ולקחת אשה משא"כ הארבע-עשרה שנה בהם הוא נטמן בבית עבר למרות ציוי הוריו ללכת ללבן הן הינן השנים עליהן הוא נענש בתוספת השש שנים שעבד בצאנו לאחר שהשיג את המטרה שלשמו אביו שלחו וכבר היה נשוי והשלים את שנות עבדותו בתמורה לכך? ב) מדוע באמת כאשר נולד יוסף והוא ביקש לחזור לביתו הוא כביכול "נכנע" לתחנוניו של לבן ונשאר שם עוד שש שנים? ג) מה הפירוש "אסף ה' את חרפתי"? היתכן שרחל תלך אכן להאשים את בנה בכשלונותיה? ד) איך מסבירים שרחל אמנו – עם כל צדקתה והמס"נ שהיה לה כשויתרה על יעקב במקום שהיה חב לאחריני – יעקב! ה) מפני מה היה צריך יעקב להתנות עם לבן שהוא יעבוד ברחל? "בתך הקטנה" ברור – שלבן לא יבחר אחת מן השוק ולא יחליף את שמותיהן – אך מה בוער לו שיהא זה רחל? לו יצוייר שאכן יחליף לבן את שמותיהן והקטנה תהיה לאה – האם תהיה ליעקב בעיה להתחתן איתה?
תשובה:
שלום וברכה,
א. שאלה זו הקשה החתם סופר. ותירץ שעל השנים שלמד בישיבת שם ועבר, לא יכל ללמוד בבית אביו, ועליו לצאת מהבית כדי ללמוד, ולכן לא נענש. אבל לעבוד עבור האשה, היה יכול לעשות בבית אביו ולשמש את אביו, אלא שהיה צריך לברוח מעשיו, לכן עבד בבית אחר,ויעקב גרם לכך שיצטרך לברוח ממנו, על כן נענש על זה. ראה במקורות את לשונו של החת"ס.
ב. כשנולד יוסף ביקש יעקב לשוב לביתו כיון שנולד שיטנו של יוסף. אך כשלבן הציע לו להתפרנס נענה יעקב כיון שראה שיש סיבה להישאר.
ג. רחל לא תתלה את סרחונה בילדיה, אלא שזרים לא יתלוננו עליה אלא יתלו את הדברים בילדיה. ובעלי המוסר אמרו שגם על דבר פעוט כזה יש להודות.
ד. רחל לא החליפה ולא חטאה כלפי יעקב. רחל ידעה שבין אם תרצה בין לא תרצה, לאה היא שתתחתן עם יעקב, אלא שרצתה לחסוך בושות מאחותה לכן מסרה את הסימנים.
ה. יעקב חשש שיביא אחרת מהשוק ששמה רחל, או שיחליף את השמות ויתן לה את ביתו הגדולה שהיא לאה וישנה את שמה לרחל. לכן יעקב פירט את כל צדדי הרמאות.
בהצלחה.
מקורות:
שו"ת חתם סופר חלק ה (חושן משפט) סימן ט:
ובספ"ק דמגלה, אמרי': גדול ת"ת, יותר מכבוד או"א. שהרי י"ד שנים שהי' יעקב אבינו נטמן בבהמ"ד של שם ועבר, לא נענש. וצ"ע? דלמא על אותן י"ד שנים ששמר אשה בבית לבן, לא נענש? דגדול פ"ו יותר מכיבוד או"א. וכן כתיב: ע"כ יעזוב אדם את או"א, ודבק באשתו. ועל י"ד שבבית עבר, נענש. דת"ת, אינו חביב ככיבוד או"א. וצ"ע לכאורה? וי"ל, דפ"ו הו"מ לקיים בביתו. לולי שהוא גרם לעצמו, הבריחה מפני עשו. וראוי לקבל ע"ז קצת עונש. משא"כ, לשמש בבהמ"ד של שם ועבר, א"א לקיים בביתו. אעפ"י שלמד, ושמש יצחק אביו כל ימיו. מ"מ, הא עדיף טפי. א"כ כיון דא"א לקיים בענין אחר, אפי' לא היה בורח מפני עשו, הי' ראוי לכך. א"כ, לא נענש על אלו י"ד שנים.
