לשכור עו"ד שיחקור את הנתבע כדי למצות את זכויותיו

שאלה:

יש חוק בארה"ב שלעורך דין יש את הכוח לדרוש מכל אדם מסמכים, ורשאי לחקור אותו אם יש לו את מסמכים אלו ואלו וכו', וחקירות אלו, נעשות ע"י העורך דין, ולא לפני השופט, ויש הקלטות מכל מילה הנאמרת. ואם אומר שקר, הרי זה כאילו אומר שקר לפני השופט הערכי, ויכולים לתבוע אח"כ מהשופט "מאסר" אם אכן התברר שאמר שקר. על פי רוב הנחקר לא אומר שקר כי מפחד מהעונש. קורים לזה באנגלית subpena. האם מותר לתובע לכוף את בעל דינו ולהוציא ממנו מסמכים לטובתו, כך שאח"כ כשילך לבית דין לתבוע תביעותיו, לא יוכל הנתבע להכחישו ? האם זהו דיון לפני השופט, ונכלל באיסור לפניהם ולא לפני ערכאות ?

תשובה:

שלום וברכה,

לכתחילה ראוי שהתובע יקבל תחילה היתר מבית דין כדי לחקור את התובע. אמנם אם חושש לאיבוד זכויות, או שעבר ועשה ללא היתר, אין דינו כהולך לערכאות, ויש לדונם בבית דין.

בהצלחה.

מקורות:

נראה שיש לדמות שאלה הנ"ל לדין עיקול בערכאות של גויים שכתב הרמ"א בתשובותיו סימם פו וז"ל: "אם דרך באותה העיר שהיהודים מעכבין חבריהם ע"י כותים כי אין שם ב"ד פטור, נראה דהיינו עיכוב ועיקול בעלמא אבל להזיקו בידי כותים ללא צורך לאו כל כמיניה" וכן מצאנו בשו"ת הרמ"ע מפאנו סימן נא: "ואחרי שבעונותינו הרבים אזלת יד מישראל ורבו המבריחים את נכסיהם ונועלים דלת בפני לווים2 ראינו לכל גדולי רבותינו נותנים רשות לעכב בדיני האומות ממון הנתבע ביד הנפקד שמא יעשו קנוניא על נכסיו של זה, ואח"כ יסדרו טענותיהם לפני ברורים בדינינו, ופשיטא שלא הוצרכו לכך אלא במקום שאין דבריהם נשמעים כל הצורך ובכה"ג סברא היא ותורה שלמה ליכא לספוקי עלה, ועל זה סמכנו פעמים רבות שבא מעשה לידינו. ואם נכסי הלוה מתמוטטין ויש סיפק ביד שופטי ישראל אל יעכבו תחלה את הממון ביד הנפקד אעפ"י שלא הגיע זמן הפרעון, ויש להם על מה שיסמוכו כדלעיל, ואם נכון לבם בטוח על העכוב שלהם שלא יחושו לקנוניא אז המלוה יסר שבטו ואימת הערכאות מעל הנפקד תחלה, הא לאו הכי אין אומרים לו להפסיד ממונו כדברי הרא"ש, והכי שמיע לן מתלמידי מהר"ם מפדווה3 שהיה דן הוא ובית דינו להדיא, והיה אומר שהמעכב ממון חבירו על ידי ערכאות אפילו בלי רשות, אעפ"י שעשה שלא כהוגן, אין זה פוטר מים ראשית מדון שנרשה את חברו בשביל כך לדון עמו בערכאות חלילה אלא יבאו לדון בדינינו ודייני ישראל ישפוטו הם על העכוב עצמו ועל עיקר הדין כדלעיל, והם דברים של טעם לפי המקום והזמן עד יבאו ימים אשר לנו בהם חפץ".

מבואר שדין עיקול בית דין לכתחילה יש לעשותו בבית דין או ברשות בית. אבל אם לא עשה בבית דין אינו נחשב לדין בערכאות. ונראה לדמות לזה את השאלה הנ"ל שרוצה לשכור עו"ד כדי למצות זכויותיו, שלא שונה בעיקול שאינו נחשב לערכאות. אך ראוי שיעשה עם התייעצות בבית דין כדי שלא לגדור פרצות.