שאלה:
שלום לכבוד הרבנים. כמה שאלות בנוגע למיחם המים בשבת: 1. האם מותר לחבר כמה דקות לפני כניסת שבת את מיחם המים החשמלי שיש בו מים קרם (!) על מצב שבת על מנת שלכל הפחות יהיו לי מים מחוממים בשבת – גם אם הם לא הגיעו לרתיחה? הרי המיחם הוא גרוף וקטום? 2. ביום שישי, שעה לפני שבת, הייתה הפסקת חשמל אזורית. חברת חשמל אמרה שיקח להם כ 3 שעות לתקן את התקלה… כיצד יש לנהוג ביחס למיחם המים החמים שהיה כבר חם מאוד (יד סולדת!) אך לא הספיק לרתוח? האם ניתן להשאיר אותו מחובר לחשמל על מצב שבת על מנת שכשיתוקן החשמל הוא גם יופעל או שיש לחשוש שמא עד שהתקלה תתוקן הוא כבר ירד מהחום שלו? 3. האם כשקפץ החשמל של מיחם המים בלבד (!) מותר להוציא את המים מהמיחם ולהעבירם לסיר שיונח על הפלאטה או למיחם אחר שכן עובד (כגון בבית כנסת כשיש כמה מיחמים בשל שמחה משפחתית וכו'? תודה רבה ותזכו למצוות
תשובה:
שלום וברכה
כפי שאני מבין מיחם השבת יש בו אפשרות למצב הרתחה ממילא הוא אינו גרוף וקטום [זאת מלבד הבעיה הבריאותית של שתיית מים שעברו חימום חלקי].
כנ"ל, אם לא הגיע למצב רתיחה יש כאן חשש שמא נחשב אינו מבולש כל צרכו. באופן עקרוני, כאשר דבר אינו מבושל לגמרי, כל תוספת בישול בו אסורה [ידועה חומרתו של הגרש”ז אויערך אף לגבי ריכוך עצמות] ולאו דוקא כשמסיים את בישולו לגמרי. לגבי שיעור מבושל כל צרכו במים נחלקו הדעות: בחי’ הר”ן בשבת מ ב כתב בשם הרא”ה, שכאשר המים בשיעור יד סולדת הם כבר נחשבים מבושלים כל צרכם, וכ”כ המאירי שם, וכן נראה מלשונו של הבית יוסף בסי’ שיח שכתב, “ומשמע לי דכל יד סולדת מיקרי רותח”, וכן הכריע בשביתת השבת בפתיחה להל’ מבשל. אמנם מדברי הר”ן שם טז ב נראה שלהלכה נקט שכל זמן שאינו מבושל לגמרי דינו כמאכל בן דרוסאי, וכן הכריע באגרות משה או”ח ח”ד סי’ עא אות כד. ומכל מקום קשה להקל בדבר, כיון שגם שיעור יד סולדת אינו ברור, ולחומרא נוקטים ששיעורו 45 מעלות, אבל לא מקילים בזה עד 75 מעלות!
במקרה שכבר רתחו המים בערב שבת לגמרי לכל הדעות אין בהם איסור בישול כל זמן שהיד סולדת בהם, ולדעת הרמ”א בסי’ שיח כל זמן שיש בהם עדיין מעט חום.
משום כך להניח מים שלא רתחו על פלטה אחרת במקום שיכול להמשיך ולהתחמם – אסור.
