שאלה:
Nachrichtentext
האם השנה שתשעה באב חל בשבת ונדחה ליום ראשון, כשיגיע משיח באמצע יום ראשון צריכים לצום עד סוף היום? על הצד שיום א׳ תשלומין משבת אולי צריכים לגמור את התענית, כי הרי לא צמים בגלל שמשיח לא בא ביום א׳ אלא בגלל שלא הגיע בשבת. ואולי אפשר שאם יום א׳ אינו תשלומין מיום השבת, או בכל שנה שאינו חל בשבת, תלוי אם משיח הגיע לפני חצות היום או אחרי, כמו בתענית שקיבל ע״ע וסיבת התענית התבטלה.
תשובה:
שלום וברכה
מסברא אין כל טעם לומר שימשיכו להתאבל על החורבן אחרי שכבר יש לנו גאולה ביד, וזה לא תלוי במחלוקת הפוסקים האם בשנה זו עיקר התקנה להתענות ביום ראשון או שזה תשלומין של שבת, זה הכל רק הגדרה בגדר חיוב חז"ל, אבל לא מדובר כמו בתענית יחיד שהוא נדר בפני עצמו שאינו קשור לטעמו, כאן החורבן הוא עיקר החיוב ואין כל טעם לתענית בלא זה.
מי שבמזיד לא התענה תענית ציבור צריך להשלים את התענית. ואם בא משיח בינתיים האם הוא פטור מלהשלים בשביל שאין אבילות ? חוטא נשכר?
זה משהו אחר לגמרי! מי שבמזיד לא התענה, התענית השניה שלו אינה על צער החורבן, אלא זה שביטל דין דרבנן בשאט נפש, זה גם אחרי המשיח נכון…
לכאורה אילו משיח בא באמצע התענית – זה כמו ציבור שמתענים על הגשמים וירדו גשמים באמצע התענית, שהדין הוא שאם נושעו אחר חצות – ישלימו התענית, ואם לפני חצות – הולכים לביתם ואוכלים ושותים וחוזרים לבית הכנסת במנחה וקוראים הלל הגדול.
יש לעיין אם לדמות אבלות על החורבן לנושא של תענית לפרנסה. גם אחרי גשם יש משמעות לתענית, כל חקלאי יודע לספר כמה סיכונים יש בענף מלבד הגשם, אבל אבלות?
לרב ברגר עמו״ש
אני גם כך חשבתי, רק השנה שט׳ באב היה ויהיה בשבת, אם משיח יבוא ביום א׳ אנחנו צמים על אתמול ולא על היום ואז אולי צריכים בכל אופן לגמור את התענית?
זה אגב שאלה גדולה בראשונים אם הצום השנה הוא תשלומין לשבת או שבשנה זו תיקנו לכתחילה לצום בי' באב, ונפקא מינה לקטן שהגדיל ועוד, וכן נפקא מינה כידוע לענין אבלות בצינעה בשבת – תשמיש המיטה וכדומה.
לכן כתבתי בשאלה למעלה "על הצד שיום א׳ תשלומין משבת"
זה אמור להיות מחלוקת אחרונים, אבני נזר ועוד
גם ראשונים כפי שציינתי מהרשב"א ועוד שהביאו השו"ע והרמ"א בענין תשמיש בשבת.
השאר תגובה