שאלה:
שלום וברכה,
אנחנו נמצאים ביישוב בשומרון ומעסיקים פועל ערבי פלסטיני מהכפר הסמוך בתחזוקת משק.
אצלנו הוא כבר שנה והוא טוען שהוא עובד אצל יהודים כבר 7 שנים.
משלמים לו מידי חודש ומקפידים יחסית על הוראות הבטיחות שלא להשאיר אותו ללא השגחה.
במיוחד לאור העובדה שהחוק הישראלי לא חל על יישובי השטחים, לכן אני פונה הלכה למעשה לדין תורה:
א. האם נצטרך לשלם לו מענק של פיצויי פיטורים אם נפסיק את העסקתו והאם זה לפי החישוב המקובל של חודש לשנה?
ב. אם חלילה הפועל ייפצע או יינזק בעבודתו אצלנו (שלא בגרימתנו) האם נהיה חייבים לו פיצויים והאם זה נמדד לפי מדד מקביל של המשפט הישראלי?
הערות :
אני יודע שאסור להעסיק בשחור אבל זו המציאות כרגע בדיעבד (זה לא תלוי רק בי).
לא התייעצתי עדיין עם שום גורם מקביל וחשוב לי לדעת אם ניתן לפרסם פסיקה עקרונית שלכם?
מלבד העניין שאני שואל למעשה, מעניין אותי לדעת בכלל האם ההלכה מאפשרת לענות על בעיות שנוצרות בדיעבד מהעסקת פועלים ערבים. אם אתם לא עוסקים בשאלות כאלו אז אשמח לדעת על כתובת מייל של מישהו שמתמצא יותר בגישור שייעץ לי במקרה שנצטרך, בכדי שלא נגיע לתביעה במנהל האזרחי או בבתי המשפט של חילוניים.
תודה , בברכה , לביא
תשובה
מותר להעסיק ערבי רק באופן שאין שום חשש שיגרם נזק או סכנה ביטחונית וכהוראות הבטיחות של השלטונות. ובאופן שיש חשש לסכנה אסור להעסיק כל גורם שיש בהעסקתו סכנה ביטחונית.
לגבי כל תשלומי הממון מה נכלל בתנאי העסקתו. אם יש מנהג ברור האם מתחייבים בפצויים או ביטוח תאונות. אולם אם אין מנהג ברור או שיש מנהג ורוצים לשנות מהמנהג כדאי לעשות חוזה אחר ולפרט את התנאים. החוזה יכול בכתב על ידי חתימת שני הצדדים או חתימת עדים כשרים. וכן החוזה יכול להיות בעל פה שמודיע המעסיק בפני עדים כשרים את תנאי ההעסקה והפועל מודיע בפני העדים ששמע והבין ומסכים, לתנאים אלו. [1]
[1] גמרא ב"מ דף פג' שו"ע חו"מ שלא סעיפים א' ב'
הרבנים המשיבים: גבריאל לומברד אשר דזימיטרובסקי אברהם בוטרמן
