מצות לחם משנה – בברכה או בטעימה?

שאלה:

שלום וברכה. בסעודות גדולות של 300-400 איש בשבת קשה לקבל חתיכת לחם משנה של המברך לכל אחד ואין לחם משנה אחר. האם יש דעה המקילה בזה שלא לאכול מלחם משנה אבל שיחשב שאכלו ממנו? תודה

תשובה:

שלום וברכה

מי שלא טועם מהלחם משנה אינו יוצא ידי חובת מצוה זו, ראה שו”ע הרב סי’ רעד סעי’ ד והובא במשנה ברורה סי’ קסז ס”ק פג ושער הציון שם ס”ק עב, וע”ע שו”ת באר משה ח”ה סי’ עה.

יתר על כן, יש שסברו שעיקר המצוה היא בטעימה מהלחם משנה ולא בברכה, ולדעתם, גם מי שלא שמע את ברכת הבוצע ומברך לעצמו, אם יטעם מהלחם שבירך עליו הבוצע כלחם משנה יקיים בכך מצוה זו, אף שבירך בשעה שכבר היה פרוס, ראה שו”ת קנין תורה ח”א סי’ פח ושו”ת דברי יציב או”ח סי’ קכו.

לכן אף שנהגו להקפיד לשמוע את הברכה מהבוצע ודאי יש לאכול מלחם משנה ולא רק מפרוסה אחרת.

מה שנהוג בסיטואציה שתיארת, להביא לחמניות ולא חלות פרוסות, וכך לכל המסובים יש לחם משנה, או לפחות ליצור קבוצות ללחם משנה בכל שולחן וכדומה.