שאלה:
אם אדם השאיל רכב בבעלים (כלומר קיים בו פטור של שאילה בבעלים) ואז קרה המקרה הבאה:
השואל בשוגג פגע במכונית אחרת, כתוצאה מכך הניזק מעוניין לתבוע את הביטוח של בעל הרכב.
א. האם במצב כזה השואל מחויב הלכתית לשלם לבעל הרכב את העלות הנזק?[הוא נחשב פושע בבעלים או מזיק בבעלים?]
ב. התברר כי הנזק שנוצר לרכב איננו עומד לתיקון ואין ירידת ערך לרכב, על כן מצד דיני התורה אין חיוב לשלם לניזק. הניזק הלך ותבע בערכאות של גויים על מנת להוציא את הכסף – האם השואל חשיב כאנוס [ולא מזיק] ולכן יהיה פטור בשאילה בבעלים?
אשמח אם הרב יוכל להפנות למקורות משום שזהו מקרה מעשי שקרה בישיבתנו.
תודה מראש
תשובה:
- חיוב שואל הוא לשמור על החפץ שקיבל שלא ינזק וחייב להשיבו לבעלים שלם ואף אם נאנס חייב לשלם חוץ ממתה מחמת מלאכה. [1] נהג הנוהג ברכב ועשה תאונה והזיק עם הרכב לאדם אחר לא עשה כל נזק לחפץ ששאל אין לחייבו או לפטרו מהלכות שאלה. ועל אין נפקא מינה אם הייתה כאן שאלה בבעלים, או שאין כאן פטור של שאלה בבעלים.
- חיוב הנהג שעשה תאונה הוא מחמת אדם המזיק שהזיק רכב של אדם אחר והשתמש ברכב ששאל להזיק ממון של אדם אחר אין בעל הרכב אחראי על נזקי הנהג כלל, אלא נהג הרכב המזיק אחראי על הנזק. [2]
- אם תבעו מבעל הרכב לשלם עבור נזק של הנהג בנזק שחייב הנהג רשאי בעל הרכב להודיע לתובע שאינו הנהג אלא אחר נהג ואינו חייב. ואם מחייבים את בעל הרכב לשלם רשאי לגבות את התשלום מהנהג שהרי שילם בעבורו.
- ובאם הנזק שנוצר לרכב איננו עומד לתיקון ואין ירידת ערך לרכב צריך לברר אצל רב האם חייב הנהג הפוגע לשלם שיש אופנים שחייב המזיק לתקן אף שאין ירידת ערך זכות הניזוק לדרוש שיתקנו לו.
ובאופן שפטור המזיק על פי דין תורה ותובעים את בעל הרכב לשלם שלא כדין יש לדון האם אפשר לחייב את הנהג שישלם לבעל הרכב האם יש אומדן דעת שהשאיל לו על דעת שלא יהיה למשאיל נזקים או שמא אינו אומדן ברור. וכן מדין גרמי אי אפשר לחייבו.[3] אומנם מן היושר שישלם הנהג לבעל הרכב שעשה לו טובה ולא ישלם לו רעה תחת טובה שהשאיל לו ויצרך המשאיל לשלם נזקים שעשה השואל.
[1] רמב"ם שאלה ופיקדון פרק א' הלכה א' שו"ע סימן שמ' סעיף א'.
[2] סמ"ע שעח' ס"ק יב'.
[3] שו"ת הרא"ש קא' ה' . שו"ע שעח' סעיף ט'.
הרבנים המשיבים : ר' אשר דזימיטרובסקי, הרב אברהם בוטרמן ור' גבריאל לומברד
