אני משכיר בהודו חלק מגסטהאוס(בית הארחה) מגוי,החוזה נסגר לכ6 חודשים . הוא גר בקומה השניה ומשכיר שם חדרים ואני השכרתי את הקומה הראשונה והחצר ,חשוב לציין שהחצר משותפת אך מושכרת על פי החוזה ,את החצר מקיפה חומה של כמטר וחצי ויש שער שנסגר בלילה ,אשמח לדעת אם העירוב תופס או שמה עלי לעשות משהו … תודה
תשובה:
שלום רב.
אני מבין שיש לך אמנם זכות בחצר אבל גם הגוי רשאי להשתמש בה, ולכן, כדי שיהיה אפשר לטלטל בבנין זה בין חדר המדרגות לדירות ובין הדירות עצמם ובחצר יש לעשות ‘עירוב חצירות’, ומכיון שדרים בבנין זה נכרים, לא ניתן לזכות להם את הפת אלא צריך לשכור מהם רשות שימוש בביתם. [לא צריך שכירות גמורה, די בכך שנותנים להם פרוטה ואומרים להם שזה ניתן כדי שיחשב לענין העירוב חצרות שיש לך זכות בביתם] ובאופן זה יוכלו השומרי מצוות שם להשתתף בפת שתהיה מונחת באחד הבתים בתורת עירוב חצרות.
מקורות:
ראה שו”ע סי’ שפב.
דרך עשיית עירוב חצירות: לוקחים פת ומזכים אותה לכל דיירי החצר ומניחים אותה באחד הבתים שבחצר, לפני שמזכה את העירוב מברך ‘על מצות עירוב’ ואחר כך אומר ‘בהדין עירובא יהיה שרא לן לאפוקי ולעיולי מן הבתים לחצר ומן החצר לבתים ומבית לבית לכל הבתים שבחצר’ ובחדר מדרגות צריך לומר גם את הנוסח של שיתוף מבואות כיון שיתכן שדינם כדין מבוי, וכך הוא הלשון ‘בהדין עירובא יהא שרא לנא לאפוקי ולעיולי מן הבתים לחצר ומן החצר לבתים ומבית לבית ומחצר לחצר ומגג לגג ומבתים לחצרות ומחצות למבוי וממבוי לכל הבתים והחצרות שבמבוי זה לנו ולכל הדיירים במבוי זה’.
שיעור הפת לצורך העירוב הוא: כגרוגרת לכל בית שבחצר ובחצר שיש בה למעלה מי”ח בתים די בי”ח גרוגרות לכל בני החצר. לפי שיעור החזון איש שיעור י”ח גרוגרות הוא כ800 סמ”ק שהם כ13 מצות מכונה.
וראה עוד ספר ארחות שבת פרק כ”ח סעיפים עג – צג.
אני משכיר בהודו חלק מגסטהאוס(בית הארחה) מגוי,החוזה נסגר לכ6 חודשים . הוא גר בקומה השניה ומשכיר שם חדרים ואני השכרתי את הקומה הראשונה והחצר ,חשוב לציין שהחצר משותפת אך מושכרת על פי החוזה ,את החצר מקיפה חומה של כמטר וחצי ויש שער שנסגר בלילה ,אשמח לדעת אם העירוב תופס או שמה עלי לעשות משהו … תודה
תשובה:
שלום רב.
אני מבין שיש לך אמנם זכות בחצר אבל גם הגוי רשאי להשתמש בה, ולכן, כדי שיהיה אפשר לטלטל בבנין זה בין חדר המדרגות לדירות ובין הדירות עצמם ובחצר יש לעשות ‘עירוב חצירות’, ומכיון שדרים בבנין זה נכרים, לא ניתן לזכות להם את הפת אלא צריך לשכור מהם רשות שימוש בביתם. [לא צריך שכירות גמורה, די בכך שנותנים להם פרוטה ואומרים להם שזה ניתן כדי שיחשב לענין העירוב חצרות שיש לך זכות בביתם] ובאופן זה יוכלו השומרי מצוות שם להשתתף בפת שתהיה מונחת באחד הבתים בתורת עירוב חצרות.
מקורות:
ראה שו”ע סי’ שפב.
דרך עשיית עירוב חצירות: לוקחים פת ומזכים אותה לכל דיירי החצר ומניחים אותה באחד הבתים שבחצר, לפני שמזכה את העירוב מברך ‘על מצות עירוב’ ואחר כך אומר ‘בהדין עירובא יהיה שרא לן לאפוקי ולעיולי מן הבתים לחצר ומן החצר לבתים ומבית לבית לכל הבתים שבחצר’ ובחדר מדרגות צריך לומר גם את הנוסח של שיתוף מבואות כיון שיתכן שדינם כדין מבוי, וכך הוא הלשון ‘בהדין עירובא יהא שרא לנא לאפוקי ולעיולי מן הבתים לחצר ומן החצר לבתים ומבית לבית ומחצר לחצר ומגג לגג ומבתים לחצרות ומחצות למבוי וממבוי לכל הבתים והחצרות שבמבוי זה לנו ולכל הדיירים במבוי זה’.
שיעור הפת לצורך העירוב הוא: כגרוגרת לכל בית שבחצר ובחצר שיש בה למעלה מי”ח בתים די בי”ח גרוגרות לכל בני החצר. לפי שיעור החזון איש שיעור י”ח גרוגרות הוא כ800 סמ”ק שהם כ13 מצות מכונה.
וראה עוד ספר ארחות שבת פרק כ”ח סעיפים עג – צג.
האם אני צריך ליטול רשות מכל אחד ואחד הדיירים הנכרים (היות ויש כאלה שמשכירים לטווח של חודש ומעלה) או שדי אם אטול רשות,היינו אשלםפרוטה וכו' , מבעל הבית שמשכיר לכולם?
צריך רשת מכולם, שהרי בעל הבית אינו רשאי להכנס לביתם.
השאר תגובה