שלום.א. אני מיוצאי ספרד, מכהן כרב עיר,ואני בשנת אבל על אבי הכ"מ.מתוקף תפקידי אני גם משתתף(בדברי תורה וברכה ובריקודי המצוה עם הס"ת,ואני הרוח החיה שמחזיקה את הריקודים ומשמרת את ההפרדה והצניעות במשך כל הערב) כל השנים בהקפות שניות במוצאי שמחת תורה שנעשות ברוב עם עם תזמורת וריקודים בהפרדה עם מחיצה.בחג עצמו פשוט לי להשתתף בהקפות ובריקודים.השאלה לגבי ההקפות השניות. האם יש מקור להיתר לכתחילה להשתתף בריקודים עם תזמורת על כל הנוכחות והאחריות שלי בהקפות?
ב.אצל הרבה מיוצאי מרוקו,חוץ מגזירת שלושים, יש מנהג שלא לאכול בשר ולא לעלות לתורה כל השלושים גם לא בשבתות, עד השבת שלפני יום השלושים. האם ידוע לכם מקור למנהג זה?(שאמנם אין חיוב" שמחה"בבשר למעשה בשבת רק "עונג" וכן אין חיוב עליה לתורה כל שבת ,והרבה נהגו לעלות פעם בחודש) יש לציין שיהודי מרוקו נהגו בהרבה דינים כמו הרמ"א. ובמיוחד במנהגי תשעת הימים ,ובשבתות לא לבשו בגדי שבת(כאר"י וכגר"א ועוד)וכן חלקם לא אכלו בשר גם בשבתות בתשעת הימים או שאכלו בשר שמלחו וייבשו כמה ימים. אולי השוו חלק ממנהגי השלשים למנהגי תשעת הימים?
אודה לתשובותיכם המפורטות והמנומקות.
תשובה:
שלום רב
אינני יודע מנין כה פשוט לכם שביום שמחת תורה עצמו אין כל הגבלה, בגשר החיים פרק כג כתב שמותר להקיף רק כשספר התורה בידו ונדמה שכך הוא המנהג, ובשו"ת חלקת יעקב ח"ג סי' עה אסר גם בזה, ותמה על המקילים, היאך יתכן שלהקיף עם הלולב אסור כל שבעה, ולהקיף בשמחת תורה שחיובו פחות מכך יהיה מותר. כך שלרקוד סתם ללא הספר תורה ודאי יש לאסור.
משום כך אינני יודע גם מנין להתיר בהקפות שניות, אני מניח שאם כבודו ישב באמצע עם ספר תורה וילהיב בידיו גם יהיה שמח, ומנין לנו להתיר דיני אבלות לצורך קירוב רחוקים?
לא מצאתי מקור לאי אכילת בשר בשלושים ימי האבל.
מן השמים תנוחמו ולא תדעו צער.
אם כל השנים הוא המנהיג את ההקפות ביו"ט אולי יש בזה משום אבלות בפרהסיא
בשביל זה יעצתי שירקוד כל הזמן עם הספר תורה. אבל לגבי הקפות שניות אין כל צד היתר.
כל מה שכתבתם זה לפי הרמ"א ולאשכנזים. כתבתי שאני ספרדי, והפוסקים הספרדים(כגון: בספר "צרור החיים", "זכרון יצחק" ועוד) פסקו בפשטות שמותר לאבל תוך י"ב חודש על או"א להקיף עם הלולב בסוכות וכן בשמחת תורה להקיף התיבה עם הס"ת ולרקוד ולשמוח לכבודה של תורה.כי זו המצוה ביום זה וכך היא מתקיימת בכל אדם, בשירה וריקוד ובמיוחד לפי האר"י(לא כמו בחופה,שיש חתן וכלה ויש מוזמנים) ועד כדי כך שהתירו לרקוד ולמחוא כפיים לכבודה של תורה, למרות שבשבת וביו"ט השו"ע אסר ואפילו לצורך מצוה. וכ"ש אם הוא רב העיר שהעדרו מהשמחה תחשב כנוהג אבילות ברגל. בכלל שיטת השו"ע בענין אבלות בפרהסיה בשבת ובחג הרבה יותר מקילה,כמו אי שינוי המקום בשבת לאבל,אמירת שבת שלום בשבת ועוד. לעומת זאת שמחת בית השואבה למרות שזה ברגל לא התירו כיון שזו שמחה עם תזמורת וריקודים ואינה מצוה כמו שמחת תורה.בקושי התירו נוכחות בלבד של הרב בשמחה זו. לכן השאלה שלי התמקדה בהקפות שניות שזה כבר במוצאי החג ואז אין לחוש לאבילות בפרהסיא של רב העיר וקל יותר משמחת בית השואבה שבכל אופן נעשית בחג. ולכן המסקנה לדינא שווה,שרב העיר יוכל לברך,להחזיק ס"ת ולהיות נוכחלכאורה, למרות המוזיקה והריקודים ברקע,אך בפועל אסור לו להשתתף בריקודים וראוי שימעט בנוכחותו,משום אבילות וכבוד אב.
עדיין לא הבנתי למה שיהיה מותר הקפות שניות אפילו עם ספר תורה.
השאר תגובה