אים גוי מברך שהכול צריך לענות? ראיתי חילוק בילקוט יוסף בן נוצרי למוסלמי. ושמעתי רב אחר שביכלל אומר שזו אמן יתומה הודה אים תענו בעיניין שהבין זאת היטב
תשובה:
לדעת השו”ע אין עונים אמן על ברכה שם גוי. ולדעת הרמ”א אפשר לענות אמן על ברכה של גוי, אם הוא שומע את כל הברכה.
באופן עקרוני אין חילוק בין מוסלמי לנוצרי, ובלבד שהוא מתכוין לקדוש ברוך הוא… הבעיה בנוצרי שהוא עובד עבודה זרה בשיתוף, כלומר הוא מתפלל לאותו האיש ולא לבורא העולם, וממילא אם אין כונתו לקדוש ברוך הוא לבדו, חלילה לענות אמן אחר ברכתו.
מקורות:
ראה שו”ע ורמ”א סי’ רטו סעי’ ב’, ובכף החיים שם ס”ק יב.
במחילה מכבודו של הרב, אך כאחד שבא מבית נוצרי והתגייר,הדברים אינם מדויקים.
נוצרים, מצד עצמם אינם עוברים איסור ע"ז, כי כידוע, מותר לבן נוח לשתף את הקב"ה, וכך עושים נוצרים ומשתפים עם הקב"ה את אותו האיש, אך אינם אומרים שאותו האיש מחליף את הקב"ה, ולכן נראה לומר שגם אם נוצרי מברך ברכה כהלכה, ומודה באמת לאלוקי ישראל על הטוב שעשה עבורו, כגון שמברך איזו ברכה מברכת הנהנין, מדוע לא לענות אחריו אמן?
שלום ידידי,
אכן יש שרצו ללמוד מדברי הרמ”א באו”ח סו”ס קנו שאין איסור לבני נוח בעבודה זרה בשיתוף, כלומר כאשר הם מאמינים שיש אלוקים אלא שמשתפים איתו כח אחר כמו יש"ו ימ"ש שלדעת יש בו אלוקות עפרא לפומייהו [דבר שליהודי הוא ודאי עבודה זרה לכל דבר], אולם כבר הכריעו הפוסקים שדברי הרמ”א נאמרו רק לגבי שבועה, שאם נשבע באופן זה נחשב הדבר כשבועה בשם ה’, אבל בלי ספק גם לגוי יש בזה איסור גמור של עבודה זרה, ראה פתחי תשובה יו”ד סי’ קמז בשם הנודע ביהודה מעיל צדקה ועוד פוסקים.
במחילה מכת"ר, אך יש פוסקים גם המצדדים בעניין היתר לבני נוח לשתף, ואינו רק לעניין שבועה, במאמר כאן:
https://www.yeshiva.org.il/midrash/46321
הבאתי בעצמי את המחלוקת. אבל מכלל מחלוקת לא יצא ובהחלט יש כאן לדעות רבות עבודה זרה אסורה. כמו כן נראה לי שגם אם אין בשיתוף איסור, אין לענות אמן על דבר כזה…
השאר תגובה