שלום, יש לי שתי שאלות בקשר לפרשת השבוע.
א. הכלי יקר כותב שמשה לא שבר את הלוחות עד שירד מן ההר, כי כשירד מן ההר וראה את ב"י פרחו האותיות באויר, ולכן נעשו הלוחות כבדים ונפלו מידיו. אני מבין מזה שמה שאיפשר למשה להחזיק את הלוחות הכבדים האלו זה האותיות. אבל בהמשך מסופר שמשה פוסל שני לוחות חדשים ועולה איתם להר, איך הוא הצליח להחזיק אותם ולעלות איתם את ההר כשעדיין לא היה כתוב בהם את האותיות?
ב. כתוב ברש"י שארץ ישראל היא גבוהה מכל הארצות (בפירוש לפסוק א פרק לג ) למה הכוונה שלו? הרי מבחינה פיזית זה לא נכון, אז מאיזה בחינה היא גבוהה מכל הארצות?
תודה מראש
תשובה:
שלום רב,
א. הקב"ה אמר למשה פסל לך שני לוחות אבנים כראשנים". כלומר, הוא פסל לוחות כראשונים ולכן יתכן שהיה יכול להחזיק אותם שוב.
ב. הענין הזה שרש"י הביא שארץ ישראל גבוהה מכל הארצות, זה מופיע בגמרא בכמה מקומות (קידושין סט,א. סנהדרין פז,א). לשאלתך כיצד ניתן להסביר זאת שבמציאות אנו רואים אחרת. אני לא יודע, אבל מהזהר אני למד שזה ענין גדול שאין לי השגה בזה, ראה את דברי הזהר על מאמר חז"ל הנ"ל (פרשת ויקרא דף י,א): "ורזא דא אתמסר למאריהון דחכמתא ולא למפלגי תחומין בגין דאיהו רזא עמיקא דאורייתא". כלומר, ענין זה מסור רק לחכמים היודעים את עמקות סתרי התורה.
