כבוד הרבנים הנכבדים שליט"א
ברכה ושלום עד העולם
לאחר קריאת פרשת עמלק עולה השאלה ביתר שאת, מהו היחס הילכתי מחשבתי לפליטים ששותפים את אירופה, האם הם בבחינת מרחם על אכזרים, או שמא יש לדונם ע"פ מצבם הנוכחי הנמלטים לנפשם מאזורי קרבות עקובות מדם לחוף מבטחים?
בברכת כל טב סלה
תשובה:
שלום רב,
לא לגמרי הבנתי איך פרשת עמלק מתקשרת לנושא זה. עמלק באו להרוג את ישראל והקם להרגך השכם להורגו. הפליטים ברובם המכריע אם לא כולם, רק מחפשים היכן להניח את ראשם בלילה, לאחר שנות ייסורים במלחמות הישמעאלים לסוגיהן.
הסוגיה, של הפליטים המגיעים לאירופה, אינה נוגעת כלל אך ורק לפיקוח נפש עתידי. זכותו של עם לקבוע את זהותו, ואין זה סותר את המשנה הדמוקרטית הנהוגה בכל העולם כמעט. מותר לעם לקבוע שהם אומה נוצרית, ישמעאלית, או להבדיל, יהודית, לכן אם באים קבוצות כה גדולות של אחרים מתרבות שונה, מדת שונה לחלוטין, שאינם מעוניינים לקבלם. אלא שמנגד האמנות שלהם קובעות שיש להושיט עזרה לכל אדם המסתכן בנפשו. וכאן בא השאלה שכל האירופאים מתחבטים בה. מחד הם מרגישים לחוייבות לאמנה הזו, ומאידך, ציות לאמנה זו, עלולה לשנות את אופי האומות באירופה, ומזה כמובן הם חוששים, וזו זכותם. עד כאן על קצה המזלג מה שמתנהל לאירופה לפי קוצר השגותיי בנושאים אלו.
