לכבוד הרבנים שלום רב.
האם בכל המצוות יש דין ערבות או רק במצוות מסויימות או בברכות מסויימות כגון ברכות השבח או ההודאה וכו'. אשמח לקבל הסבר נרחב בעניין זה.
תשובה:
שלום רב
דין ערבות קיים בכל ברכה שאדם מחוייב בה, למעט ברכות הנהנין שאדם רשאי לבחור שלא לאכול ושלא לברך, ומשום כך גם לא שייך בזה דין ערבות [אלא שאם המברך גם אוכל בעצמו, הוא יכול להוציא את חברו ידי חובה מדין שומע כעונה, בשונה מדין ערבות המאפשר לברך גם אם המוציא כבר בירך בעצמו קודם לכן]. בתפילת שמונה עשרה אין דין ערבות משום שענינה רחמים וכל אדם מחוייב לעשות זאת בעצמו, אלא אם כן השומע אינו בקי ואינו יודע להתפלל בעצמו.
מקורות:
ראה שו"ע ומשנה ברורה בס' קסז סעי' כ, שאפילו ברכת המוציא של שבת אין בה דין ערבות, כיון שאין מצוה באכילה מסוימת אלא הדין הוא להתענג, אבל בורא פרי הגפן של קידוש והמוציא של אכילת מצה בליל פסח, יש בה דין ערבות.
אם כך מדוע בברכת הגומל לא שייך דין ערבות יעויין בסי' ריט שטרחו הפוסקים להסביר למה יכול לברך בשביל השני עכ"פ רבו היות ושמח וכו' תיפוק ליה מצד ערבות ואמנם רעק"א למד משם עפ"י הרא"ש מובא בטור שם לכאו' לכל דין ערבות שצריך אמן לעיכובא מצד השומע ( כך למד ההלכה ברורה ) אך צ"ע דא"כ שוב למה צריך לטעם של שמח וכו' וכן לפי הפמ"ג מובא בסי' ריג' כותב לחלק ביו ברכת המצוות להגומל וכותב שבהגומל לא נחשב מחוייב בדבר ונשאלת השאלה הרי השומע מחוייב כדין ברכת ההודאה וא"כ חבירו יוכל להוציאו מדין ערבות?
ערבות לא שייך במה שאינו מחוייב בו, גם אם השומע כן מחוייב בדבר, זו הלכה קבועה בכל מקום, לכן בן י"ד אינו מוציא בברכת המגילה בן ט"ו ועוד ועוד חש"ו אינם מוציאים גדול.
לכאו' יש לחלק ,בן י"ד באמת לא שייך בו כלל טו' אך הגומל בהחלט שייכת באדם זה אם יארע לו הצלה שאינה תלויה בו ועוד הרי רעק"א בהגהותיו סי' רי'ט ס"ק ט' הוציא מדין הגומל ( לצד אחד שלו כמו הרא"ש ס"ק ד') לכל דין ערבות בברכת המצוות שיצא מוציא בתנאי שהיוצא יענה אמן ואם כדבריכם שזה חלוק מהגומל מה הראייה ?
בברכת התורה
להיפך, החידוש של רבי עקיבא איגר, הוא שגם כשאין ערבות, על ידי עניית אמן הוא בכלל גדול העונה אמן יותר מהמברך, ובזה לבד הוא יוצא ידי חובה, ועיקר הראיה, שהרי במקרה האמור בגמרא כלל לא היה מטבע לשון מתימה, שהרי הוא אמר בריך רחמנא דיהביך לן וכו', ואעפ"כ אמר לו פטרתן מלאודויי.
לגבי טענתך הראשונה, אם כן גם בברכות הנהנין יהיה ערבות…
ממש סליחה, אבל רעק"א בס"ט סי' ריט' כותב וז"ל " משמע אם המברך אינו חייב בברכה , אף דמברך בנוסח זה שגמלנו כדי להוציא חבירו ,לא יצא בלא עניית אמן . וא"כ בכל ברכת המצוות דקי"ל אם יצא מוציא , מכל מקום כיון דאין המברך מחוייב עתה בברכה זו לא יצא בלא עניית אמן ." הרי שלהדיא רעק"א בא להוכיח שגם בדין ערבות לא יצא ללא אמן ! ואם כדבריכם שבהגומל לא שייך ערבות כלל מה הראייה לדין ערבות של ברכת המצוות שהוא כן בר חיובא ?
בברכת התורה דוד
אני ציטטתי את רעק"א הידוע בס"ק ד ואתה הבאת מס"ק ט, ובזה אכן אתה צודק.ומכל מקום הרי להלכה לא פוסקים כדברי רעק"א, ההלכה ידועה בכל מקום והובאה במשנה ברורה שיוצאים ידי חובה גם בלי עניית אמן, וראה הרחבה רבה בפרטי דין זה באור שמח הל' ברכות, ואם כן בהכרח אכן יש חילוק וברכת הגומל דומה כנראה לברכות הנהנין שכיון שאדם חייב בהן רק בסיטואציה שהוא אוכל ומי שלא אוכל פטור, ולכן אין ערבות כך גם בהגומל שאינה ברכה כללית לכולם אלא תלויה בנסיבות. ואדרבה דברי רעק"א הם שצריכים עיון.
השאר תגובה