נכד שנפטרה לו סבא (אבי אמו), איזה דינים חלים עליו, לענין תשמיש וכדו' ?
תשובה:
שלום רב
הכלל הוא ש“כל המאבל עליו מתאבל עמו”, כלומר, הואיל ואחד מהוריך יושב שבעה על הסבתא, ואילו אותו הורה חלילה היה הולך לבית עולמו היית חייב להתאבל עליו, עליך להתאבל עמו, עד מוצאי השבת הראשונה שלאחר הפטירה, גם אם זה עדיין בתוך השבעה. והיינו שלא הולכים לשמחות, לא קונים בגדים חדשים או מכובסים אלא אם כן מזיעים מאוד, ומתרחצים כמנו בשבוע שחל בו תשעה באב. אבל תשמיש המיטה מותר וכן אמירת שלום ולימוד תורה.
בשורות טובות.
ומה הדין אם האבא יושב שבעה על אביו מעבר לים, האם הנכדים שנמצאים במדינה אחרת חייבים בכל הנ"ל גם שלא בפני אביהם?
בשו”ת אדני פז שו”ת שיבת ציון ושו”ת פנים מאירות שעיקר החובה של כל המתאבל עליו מתאבל עמו הוא משום כבוד המתאבלים ולא משום כבוד המת, ומשום כך כשאינם באותה העיר אין צורך להתאבל. בזמנינו נראה שנהגו הכל להקפיד גם בעיר אחרת כיון שהתחבורה מהירה ונוחה ובאים לבית האבל וכו’, אבל אם המתאבלים בחו”ל נראה שודאי לדעה זו אין להחמיר. כמו כן,בפתחי תשובה בסי’ שעד ס”ק ד הביא דבריהם ודחה שודאי האבלות היא משום כבוד המת ואף בעיר אחרת צריך להקפיד. ומכל מקום נראה שלהלכה באבלות הלך אחר המיקל.
השאר תגובה