האם צריך לברך על הגשמים, ומה לברך?
תשובה:
כתב בשו"ע (סי' רכ סעי' א'): "אם היו בצער מחמת עצירת גשמים וירדו גשמים, מברכים עליהם אף ע"פ שלא ירדו עדיין כדי רביעה, משירדו כ"כ שרבו על הארץ שיעלו (עליהם) אבעבועות מן המטר וילכו זה לקראת זה" כלומר, ברכת הגשמים קיימת רק במקרה שהיתה עצירת גשמים. ועל כך כתב הרמ"א: שבמדינות אלו (אירופה) לא נהגו לברך ברכה זו מפני שמדינות אלו משופעות בגשמים.
וכתב שם המשנה ברורה שבארץ ישראל שיתכן שמצוי שם יובש גדול (כך כתב שם), מסתבר שיש לברך גם בירידת הגשמים הראשונה. אולם הלכה למעשה יש דעות שונות. דעת החזו"א שבמזנינו שגם לא נוהגים להתענות כשיש עצירת גשמים, ובפרט שניתן להביא מים ממדינות אחרות, מסתבר שאין לברך גם על הגשמים. (ראה בהרחבה בספר פלגי מים של הרב שריה דבילצקי שליט"א על הלכות ברכת הגשמים). ודעת הגרי"ש אלישיב (כפי שהובא בספר אשרי האיש ח"א פרק לח אות יא). שיש לאומרו גם בזמנינו. כלומר, לדעתו כנראה גם בגשם הראשון בארץ יש לאומרו כפי שכתב המשנה ברורה. אולם סייג את הדברים שיש לאומרו כמובן רק כשיורדים גשמים באופן הנאמר בשו"ע: כשתעלה טיפה לקראת טיפה. ויש לברר את השיעור הזה אצל החקלאים כלשונו.
לסיכום, עד כמה שידוע לי המנהג הוא שלא לאומרו. אבל בהחלט יש מקור לכך שיש לומר ברכה על הגשמים.
נוסח הברכה היא מפורסמת, והשו"ע הביאה שם בסעי' ב': "ומה מברך: אם אין לו שדה אומר: מודים אנחנו לך ה' אלהינו על כל טפה וטפה שהורדת לנו ואלו פינו מלא שירה כים וכו' עד הן הם יודו ויברכו את שמך מלכנו, וחותם ברוך אתה ה' אל רוב ההודאות. ואם יש לו שדה בשותפות עם אחר, מברך הטוב והמטיב, ואם אין לו שותף בשדה, מברך שהחיינו".
