האם מותר לשבת בזמן ההקפות בשמחת תורה?

שלום רב.
ראיתי תמונות של אדמו"ר ידוע ועדת חסידיו בהקפות שניות .
בתמונות נראה הרבי רוקד עם ספר תורה שמסביבו יושבים מאות חסידים.
הלכה ידוע שכשספר תורה יוצא מההיכל ונמצא בתנועה כולם חייבים לעמוד.
איך זה מסתדר ?
תודה וכל טוב

תשובה:

שלום רב

לא ראיתי את התמונה… אבל אני מניח שהחסידים עמדו מאחורי איזו מחיצה, אפילו של עשרה טפחים, ובאופן זה הדבר מותר.

באופן כללי יש כמה סברות שכתבו הפוסקים בענין ישיבה בבית הכנסת בזמן ההקפות:

הערוך השולחן (יו”ד סי’ רפ”ב) כתב: “ויש לי מקום ספק בשמחת תורה בעת ההקפות שנוטלים כל הספרי תורה מההיכל ואין מחזירין אותם עד אחר גמר כל ההקפות ורק מתחלפין מיד ליד. ולכאורה אסור לישב עד שמחזירין אותן להיכל ולא נהגו כן, וגם טירחא גדולה היא, שלפעמים שוהין כשני שעות. ונלע”ד שבעת שמסבבין עם הס”ת סביב הבימה מחוייבים לעמוד דזהו כמו שהס”ת עוברת, אבל בין סיבוב לסיבוב כשמחזיקין הס”ת בידיהם א”צ לעמוד דאז הוה כס”ת על מקומה, שכשהיא על מקומה במנוחה וודאי שאין צריך לעמוד מפניה’,עכ”ל.

בס' שמירת שבת כהלכתה פכ”ד הערה קי”ח כתב היתר אחר, שהואיל וספר תורה נמצא בתוך מעגל אנשים העומדים זה ליד זה במרחק פחות מג’ טפחים  אחד מהשני, אותם אנשים נחשבים למחיצה, אלא שהוסיף שהוא היתר לשעת הדחק ובמקום הצורך. וראה בספר צדקה ומשפט פט”ז בשם מרן הגרש”ז אוירבך שאפשר שדוקא בעת ההקפה הראשונה שהיא מעיקר הדין צריך לעמוד.

 הרב שמואל ברוך גנוט מרבני בית ההוראה כתב באחת מתשובותיו: ולעניות דעתי תמוה הענין להחמיר בזה, שהרי כל הדין לעמוד בפני ספר תורה נלמד מהנאמר בקידושין ל”ג א’ דאם מפני לומדיה עומדים, מפניה כל שכן. וכ”פ הרמב”ם (ס”ת י,ט), וביאר הכס”מ שמכיון ובפני נשיא ישראל צריכים לעמוד עד שיושב במקומו או עד שיתכסה מעיניו, לכן כ’ הרמב”ם שהוא הדין בספר תורה, דנשיא מטעם רבו הוא דחייב לעמוד, דהא ממשה רבינו ע”ה גמרינן, עכ”ד. והנה פשוט לענ”ד שאם הנשיא הגיע למקומו ולאחר מכן נעמד כדי למסור שיעור, בכדי לעבור בין הספסלים או לשוחח עם אחד הנוכחים וכדו’, שא”צ לשוב ולעמוד בפניו ולהמתין עד שישוב לשבת במקומו, מפני שהכבוד הוא רק בשעה שמגיע  ויושב במקומו ותו לא. וא”כ לא נראה שבס”ת עלינו להחמיר יותר ולומר שגם כשהס”ת מסתובב בין הקהל, לאחר שיצא מארה”ק, שיצטרכו לעמוד בכל השעות שהולך ולא מתכוון כלל להגיע למקומו עד כלות ההקפות, דהבו דלא להוסיף עלה. ואולי לכן לא הביאו זאת יתר הפוסקים והמשנ”ב. ושוב הראוני שכבר העיר כעין דְבָרַי בשו”ת תשובות והנהגות ח”ב סי’ י”ט, ושמחתי. עד כאן.

על כל פנים ההנהגה הראויה שלא לסמוך על כל אלו, ומי שרוצה לשבת לנוח יצא החוצה, ומה טוב אם יעשו בתוך בית הכנסת מקום קטן מגודר שיוכלו להנפש שם מפעם לפעם, וכל המכבד את התורה שכרו הרבה מאוד.