שמיעת מוזיקה במוצאי תשעה באב נדחה

ברשות הרבנים, אם יורשה לי! מה הרבנים החשובים אומרים על הנכתב כאן!
האור לציון מחלק חילוק יפה בדעת השו"ע (בח"ג עמוד עד"ר) בין איסור בשר ויין בעשירי באב לבין תספורת, כיבוס ורחיצה – שתספורת וכיבוס וכדו' הוא מטעם אבלות על החורבן, וכיוון שנגמרה האבלות במוצאי ת"ב, מותר מיד לספר ולכבס. אבל בשר ויין, לא נהגו איסור משום אבלות, שהרי אבל מותר בבשר ויין (שו"ע יו"ד סי' שע"ח ס"ח) אלא משום שבטלו הקרבנות והנסכים. אך קשה להגיד זאת ברמ"א שכתב במפורש שגם בת"ב שנדחה אסור לאכול בשר ולשתות יין בלילה משום אבלות של יום, אבל מקור דברי הרמ"א מובאים בב"י בשם מהרי"ל ושם כתוב יש שנמנעים משום חומרא דתענית ואבולו של יום ושייך לבין המיצרים ולא כתוב בלשון איסור, וכן העיר שעה"צ או"ק ו שלשון איסור שכתב הרמ"א מגומגם קצת, דאף ליל עשירי ממש רק מנהג כשר, אבל מדינא מותר כמ"ש הגר"א, וכ"ש בזה. ועוד שהמנהג הנ"ל קיל יותר ממה שננהגו להימנע מאכילת בשר מר"ח עד התענית, וכמ"ש מ"א תקנ"ח ס"ק א – שבסעודת מצווה במוצאי התענית מותרים כל הקרואים לאכול בשר, והאור לציון שם כתב שבעשירי באב יהיה מותר לכווין לסיים מסכת כדי לאכול בשר. ועוד שאיסור שמיעת מוזיקה בבין המיצרים לא מפורש בגמרא אלא הוא איסור כללי לכל השנה שהרמ"א בסימן תק"ס מיקל בו אא"כ בבית המשתה או למי שרגיל כדרך המלכים ששוכבים ועומדים בכל שיר, ועוד שיש אומרים שגזרו רק על כלי שיר ולא על שמיעה דרך מקלט רדיו וכו' (שו"ת חלקת יעקב) וכ"פ הרב אבינר בשו"ת שאילת שלמה ח"ב אות קנ"ח "ומי שרוצה לשמוע שירי קודש מלווים במוסיקה בבין המיצרים, אין לאסור אם עושה כן מתוך חרדת קודש למטרת עבודת ה'". מכל הנ"ל שמדובר במנהג קל מאוד ואין בו איסור עכ"פ להגר"א ולפר"ח, ועוד שלא הוזכר בדברי המהרי"ל והרמ"א איסור לשמיעת מוסיקה במוצאי ת"ב, ועוד שיש פוסקים שמתירים לגמרי בת"ב דחוי (או"ל וחזו"ע בדעת שו"ע) נראה שאפשר להקל בשופי.