הזכרת שם שמים שלא בשעת תפילה או לימוד

לכבוד הרבנים היושבים על מדין, "מצדיקי הרבים ככוכבים" בתשובות מעמיקות ומשיבים לעמא כהלכה,
ראיתי בתשובתו של הרב חננאל קורח באתר הדין, בעניין השכרת בתים לגוים (ואני מניח שתשובות נוספות בסגנון) שבמקום לכתוב את תואר שם "א-ל" כלפי הקב"ה תוקן לשיבוש המפורסם: "קל"(בצירי). ואשתומם שתקלה כזאת יצאה מתחת ידכן, דלהוי יודעין שרבים מפוסקי זמננו(תבואות שמש לרב משאש; מקוה מים לרב מלכא וכ"כ בשו"ת אמרי אליהו וכן דעת הנאמ"ן ס"ט הוא הרב מאזוז) רואים זאת כביטוי בלתי מוצלח ולמה אשיח מדידי והנה אעתיק דברים מפורשים שכתב בזה מו"ר הגאון החשוב הרב יוסף קאפח בעניין זה (שו"ת הריב"ד על ס' המדע סי' יד עמ' כד -כה) וכה לשונו: .."ואף מצוה לאמרן כמו שהן, כי הסירוס הזה בקוף לדעתי ולמשמע אזני, גנאי הדבר ומכוער מאד גם כלפי הדיוט כ"ש כלפי שמים…(=ומה שהיו אבותינו נוחי נפש חותמים במכתביהם "אני הקל והצעיר" הוא דרך ענווה אך חלילה לכנות כן כלפי שמיא= נ.י) ..אלא שאזניך כבר מלאים מן הכינוי המשובש אלקים צבקות ואינך כבר חש את הזרות והכיעור שבדבר".. ע"ש דבריו המאירים.
ואמנם יש בפוסקי האשכנזים שהתירו זאת אך לענ"ד יש לחוש לכל הנ"ל ובפרט שמתיקון יתר וכוונת ריחוק מאמירת שם ה' באים חלילה לפגיעה בבחינת "יצא שכרו בהפסדו" ואמנם אם נימא "אלוקים"-עוד קצת ניחא בבחינת שבשתא כיון דעל על ומורגלא בפיו עמא דבר, אך אם נכתוב במקום א-ל "הקל"- הרי שהדבר צורם לאזנים שלנו אנחנו אנשי ארצות המזרח וגלות תימן שניחנו באוזן רגישה למבטא השפה ולהגי לשון ולא לעלגות הלשון.
בברכת חיילכם להרבות תורה וכט"ס
נהוראי ירושלם

תשובה:

שלום רב

למנהג בני אשכנז יש איסור מוחלט לומר בפה את אחד מהשמות שאינם נמחקים, שביניהם השם א-ל וא-לוהים [הכתיבה כמו שעשיתי מותרת]. וראה כאן שיש שאסרו אפילו הזכרת שם שמים בשפה זרה! אגב, הגר"ע יוסף זצ"ל ביחוה דעת ח"ג סי' יג האריך להתיר לומר שמות הקודש תוך כדי אמירת פסוק בדרך לימודו בגמרא או בדרשה, אבל גם זה רק בתנאי שאומר פסוק שלם, ולא חצאי פסוקים! בטח לא בהזכרה סתמית!!!