לתרומות לחץ כאן

עלייה לקבר ב-11 חודש וביום השנה

שלום רב,
רציתי לשאול לגבי הנושא של העליות לקבר. נהיה לי קצת בלבול בגלל כל המנהגים השונים. סבי נפטר ב- ו׳ בניסן תשע״ד ונקבר ב ז׳ בניסן. השאלה שלי היא לגבי ה-11 חודש, האם עולים בכלל לקבר? ואם כן אז מתי בדיוק, לפי יום הקבורה או יום המיתה?
אם זה לדוגמא ביום המיתה, אז עולים ביום שלפני כלומר ב- ה׳ באדר שזה היום האחרון של ה-11 חודש?
וגם לגבי השנה ששם אני בטוח שעולים, רציתי רק לדעת אם עולים ביום האחרון שלפני יום המיתה (ה׳ בניסן) או ביום שלפני יום הקבורה (ו׳ בניסן שהוא יום הפטירה)? (השאלה רק לגבי השנה הראשונה).
רק ברצוני לציין כי סבי שנפטר מצד האמא הוא אשכנזי, אז כך שרציתי לדעת לגבי המנהג מעדות אשכנז (נוסח ספרד אם זה עוזר..)
תודה.

תשובה:

שלום רב

1. מנהג הספרדים לעלות גם ב11 חודש עולים עיקר העלייה לקבר היא ביום הפטירה, לגבי ה11 חודש זה בו' באדר, ולגבי ה12 חודש בז' בניסן. לגבי ההפרש יום בין הפטירה לקבורה, כיון שלא היו שלושה ימים, יום הפטירה הוא העיקר. ומ"מ לא עולים יום לפני המועד אלא ביום הפטירה עצמו.

2. זה שהסבא אשכנזי זה לא רלונטי, אתם נוהגים כמו מנהג אביכם שהוא ספרדי כפי שאני מבין.

מקורות:

1. בשנים הבאות לכל הדעות עולים ביום הפטירה, כך כתב בשולחן ערוך או"ח סי' תקס"ח ס"ח ויו"ד סי' ת"ב סעיף י"ב ברמ"א בשם שו"ת מהר"י וייל ותרומת הדשן.

בשנה ראשונה נחלקו שם הט"ז והש"ך אם הולכים לפי יום הקבורה או יום הפטירה, והש"ך כתב שם שאם יש הפסק של ג' ימים יעשו ביום הקבורה כדי שלא יהיו פחות ימי אבילות, והמשנה ברורה בביה"ל סי' קל"ב כתב בפשיטות שהולכים לפי יום המיתה בכל גווני, וכן בסי' תקס"ח ס"ק מ"ד. אמנם כתב שם שאם היה הפרש של כמה ימים בין הפטירה לקבורה יעשו יארצייט בשנה ראשונה גם ביום הקבורה, ובאגרות משה יו"ד ח"ג סי' ק"ס כתב שמנהג העולם כשהיה ביום השלישי לעשות ביום הקבורה. אך במט"א כתב בשם כנסת יחזקאל סוף סימן מ"ד שלעולם הולכים אחר יום המיתה, וכן פסק המהרש"ם ח"ג סי' ר"ב.

הצטרף לדיון

6 תגובות

  1. שלום רב
    מבקש ללמוד היכן שגיתי בהבנתי.
    באשר ליארצאייט שנה ראשונה .

    בידוע בזמן התלמוד הנפטר היה נקבר ארעי מניחים אותו באדמה ומכסים אותו בחול כשלושים ס"מ (בלי להכנס לדקויות כך למדתי וזה לא הענין כעת ) ובשרו היה נאכל במשך שנה וזו כפרתו לצד שגם לא נקבר בקבר קבע .

    ביום השנה לקבורתו חוזר לקבורתו זהו יום "ליקוט עצמות " בו המשפחה בשמחה מלקטת עצמות הנפטר ומעבירה אותו לקבר קבע והיה זה יום של שמחה וכל המשתמע מכך.

    זהו בעצם יום " היואצאייט " .

    א.לא ברור בכלל מדוע עולים לקבר דווקא ביום הקבורה בשנה הראשונה לעריכת היארצאייד . מה שלא משתמע מתשובת הרב.
    ב.יום ליקוט עצמות הינו רק בשנה הראשונה ולכן מה שייך קביעת
    יארצאייד שהוא אמור להיות רק בשנה הראשונה שנעשה מדי שנה .
    ג.עפ'י הרמב"ם עלייה לקבר זו הטרדת הנפטר .

    אשמח ללמוד היכן אני שוגה .

    מנהגים אינם יכולים שלא להיות מעוגנים מגובים ונתמכים מכתוב כל שהוא או מהגמרא .
    ולא מצאתי " יארצאייד" בגמרא כי אם רק ביום השנה לקבורה שהוא כאמור יום שמחה של "ליקוט עצמות " מקבר ארעי לקבר קבר.

    השכילוני נא
    תודה

  2. כמקור ראשון להשתטחות על קברי אבות הביא בס' הישר מהמדרש ביוסף שכשהורד למצרים התפלל בקבר אמו, לאחר מכן הובא הדבר לגבי כלב בהכנסו לארץ עם המרגלים. על ההנאה שיש למת מכך, הביא בס' נר אליהו מברזילי הגלעדי שאמר אמות בעירי, כדי שיוכלו קרוביו לבוא לקברו, ובזוהר פרשת ויחי דף ריז: הובא שזהו אחד משלושת הדברים שביקש רבי יצחק מרבי יהודה, עיי"ש באורך, וראה שמחות פ"ד יא מעשה שמת בין יהוצדק וכו'.
    המנהג לבוא לקבר ב12 חודש הובא בשו"ע בסי' שמד סעי' כ [זו לא המצאה אחרונה…] ומקורו בביאורו של רש"י לגמרא ביבמות קכב א ד"ה תלתא ריגלי, אינני מעתיק מחמת קוצר הזמן, עיי"ש, ושם מבואר שבכל שנה ביום הפטירה יש לעלות.
    המנהג לעלות ב11 חודש אכן אין לו מקור ברור כפי שהעיר הגר"ע יוסף בספריו, מקורו בכך שהוא יום הפסקת הקדיש אך לא נמצא זכר בפוסקים שמחמת כן יש לעלות לקברים.

  3. יפה תודה ולמדתי
    כבוד הרב אינו מלמד אותי היכן אני טועה גם תועה..
    ציינתי כי " ייארצאייד " הינו למעשה יום שמחה שנלמד בגמרא ונקרא
    " יום ליקוט עצמות " .
    עד שנה היה קבור בקבר אירעי וזו כפרתו (ראה פירוט בתגובתי הראשונה ) ואילו ביום השנה לקבורה נערך יום השמחה " ליקוט העצמות " ע"י המשפחה והבאתם לקבר קבע .

    ועל כן היארצאיד הנעשה היום זו בעצם זכר או הקבלה למה שעשו בתקופה הגמרא .

    בתקופה הגמרא השמחה נעשתה בשנה הראשונה ביום הקבורה ולאחר מכן לא היתה כל שמחה ביום השנה כי לא היה " ליקוט עצמות ".

    היכן אני מבלבל
    תודה

  4. מה שכתבתי אינו אלא שיש ביום השנה שני ענינים שאינם קשורים: יום ליקוט עצמות שאינו נוהג כיום [והיה בו שמחה, ומאידך דנו הפוסקים אם יש למנות ממנו שוב ימי אבלות]. ויום עלייה לקבר תענית וכו' הנוהגים בכל שנה ביום זה. ונהגו גם בימי קדם כפי שציינתי בתשובה.

  5. ביהדות אין כל משמעות לתאריך לועזי כמובן, יש לעלות רק בתאריך עברי ואין כל משמעות למקום לידתך, תאריך נוצרי נשאיר לנוצרים…

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל