ב"ה
שלום רב לכבוד הרב שליט"א,
הנני בעל תשובה מזה מס' שנים. תהליך התשובה התחיל מאז סיימתי את לימודי המשפטים, ומזה כ-5 שנים אני משמש כעורך דין. במסגרת מקצועי, התמקצעתי בתחום הנזיקין, דיני עבודה וביטוח לאומי. אלה הדברים שאני יודע לעשות ורק בהם התמחיתי ובהם אני עוסק.
אינני עצמאי בתחום, אלא שכיר, שמנהל תיקי לקוחות תחת בעל בית שבודק כל מה שאנו עושים מאשר וחותם על התביעות והמכתבים שאנו מכינים.
רוב רובן של התביעות, שאנו מגישים, הינם כנגד גופים גדולים במשק, כגון ביטוח לאומי, משהב"ט, חברות ביטוח ועיריות. מעט מהן, כנגד אנשים פרטיים או חברות קטנות.
בנוסף, רוב רובם של הלקוחות, הינם לצערי חילונים, שאינם שומרי תורה ומצוות, ואף מחללי שבת בפרהסיא (בישראל מומר ליכא משום מסייע בידי עוברי עבירה?). אני יודע בוודאות שלא שייך להציע להם לפנות לבית דין ולא לערכאות, פשוט לא שייך. יתרה מכך, גם אם אמצא לקוח שכן יסכים לדבר, הרי שכמעט בוודאות שהצד השני לא יתייחס לכך ויתעלם מהזימון (ביזוי בית הדין?).
נק' נוספת שברצוני לציין, הינה שרוב רובם של התיקים, נסגרים בפשרה מוסכמת בין הצדדים.
למעשה זמן רב, אני נמצא בדילמה קשה, מחד גיסא, זה המקצוע שלי, וזה מה שאני יודע לעשות, זה מה שלמדתי, ובתחום הספציפי הזה התמחיתי (אף משרד שמתעסק בתחום החוזים לדוגמא, לא יקח עו"ד חסר ניסיון שמתעסק בתחום הנזיקין, מדובר בשני עולמות שונים), מזה אני מתפרנס ב"ה בכבוד במשרה טובה עם תנאים טובים – אלא שמאידך גיסא, אינני רוצה חלילה וחס להרים יד בתורת משה, חזרתי בתשובה כדי לקיים את המצוות כדבעי ולא לעבור חלילה על מצווה ולו הקלה שבהן.
השאלה שלי, האם לאור הפרטים שמסרתי, אני חייב להגיש כבר מחר בבוקר, מכתב התפטרות למעסיקי, הווי אומר, לעזוב את המקצוע, ולהתחיל לחפש את עצמי כמו גם מקצוע אחר? או שמא יש מקום בנסיבות ספציפיות דנן, להקל ולהשאיר המצב על כנו?
פרטים נוספים: הנני בשנות ה-30 לחיי, נשוי טרי, עם משכנתא צפויה בקרוב.
אודה על תשובת כבודו המלומדת, ואברכך בברכת יגדיל תורה ויאדירה מתוך בריאות מעליא ויישוב הדעת.
תשובה:
שלום רב,
בתביעות כנגד ביטוח לאומי, משרד הבטחון, חברות ביטוח ועיריות אין שום חשש. כמו כן, גם בתביעות כנגד חברות גדולות או אנשים שהנך יודע בוודאות שלא יסכימו לדון בבית דין, אין חשש. בתביעות כנגד חברות קטנות או אנשים פרטיים שאינך מכיר ויש סיכוי שאולי יסכימו לדון בבית דין, אל תגיש נגדם תביעה בבית משפט ואל תייצג בבית משפט, כל עוד שלא ביררת שאינם רוצים לדון בדין תורה. אבל הנך רשאי לערוך מכתבים או כתבי טענות, כאשר עורך דין אחר מייצג בפועל.
אם הנך רוצה לייצג כנגד חברה קטנה או אדם פרטי, תיצור קשר עם הנתבע ותציע שהנך יכול לנסות לשכנע את התובע לדון בבית דין, אם הוא מעוניין בכך. במקרה שהוא מסרב להצעה, הנך יכול לייצג.
מקורות:
רשויות אינן רשאיות לדון בבית דין ומותר לתבוע אותן בבית משפט אזרחי לכל הדעות. בגופים אשר ידוע שלא יסכימו לדון בבית דין, הרבה דיינים מתירים לתבוע בבית משפט מבלי להזמין בבית דין (על פי הכסף הקדשים בחו"מ סי' כו ועוד), אבל יש סוברים שלכתחילה יש להזמין אותם תחילה בבית דין. במקרה זה שיש קושי לעורך דין להזמין בבית דין וגם לא מדובר בתביעה אישית שלו, מסתבר שאין להחמיר.
בעריכת מכתבים או כתבי טענות כל האיסור הוא רק לסייע ידי עוברי עבירה וניתן להסתמך על דעת הש"ך ביו"ד סי' קנא סק"ו שאין איסור מסייע במומר בצירוף העובדה שרוב הנתבעים לא היו מסכימים לדון בבית דין.
בייצוג בבית משפט המייצג הוא שותף בביצוע העבירה ולא רק מסייע, עיין בשו"ת משנה הלכות חלק יב סי' שפז. לכן יש לברר אם הנתבע מוכן לדון בבית דין.
שלום וברכה,
בהמשך לתשובתכם המלומדת, שתי שאלות נוספות:
1. מה קורה במקרה ואני בתור עו"ד פונה לנתבע (אדם פרטי או חברה קטנה) ומציע לו לפנות לביה"ד, והנתבע מסכים, אלא שהתובע (הלקוח שלי) מסרב! האם גם אז, יהיה אסור לי להופיע בביהמ"ש ולייצגו? כיצד עלי לנהוג במקרה כזה?
2. האם במקרה של נתבע פרטי או חברה קטנה, ניתן להציע כבר במכתב הדרישה הראשוני, לפנות ולהתדיין בבית הדין בדין תורה, ולציין כי ככל שלא תתקבל תגובה בעניין זה, נראה זאת בתור סירוב להצעה?
תודה רבה ותזכו למצוות.
1. אסור לייצג.
2. במקרה שבין כך התובע החליט לתבוע בבית משפט, ניתן לראות בסירוב להצעה במכתב הדרישה כהוכחה על סירובו לדון בדין תורה.
מחילה על ההטרדה, אבל אני זקוק להבהרה:
1. לשאלה השנייה שלי, השבתם "במקרה שבין כך התובע החליט לתבוע בבית משפט.." – אבל הציור הוא שהתובע, אותו אני מייצג טרם החליט דבר, כוונתי הייתה, שלפני שאני מגיש בשם התובע תביעה לביהמ"ש, אני מציע לנתבע במכתב דרישה מקדים, את האפשרות להתדיין בבית דין, והנתבע מסרב או אינו מגיב להצעה. האם במקרה כזה, ניתן לראות כסירוב לדון בדין תורה?
2. כאשר נתבע מיוצג ע"י עורך דין, לפי החוק אסור לי לפנות ישירות לנתבע, אלא באמצעות בא כוחו. האם במצב שכזה, מועיל יהיה לקבל את תשובת הנתבע להתדיין בדין תורה באמצעות עורך דינו?
תודה רבה, תזכו למצוות, תזכו להגדיל תורה ולהאדירה!
1. כוונתי הייתה שאם התובע היה שואל, הייתי משיב לו שיתבע בבית דין בפועל ולא יסתפק בכך שהנתבע לא מתייחס להצעה בכתב. אבל, כאשר הנך מייצג תובע שבין כך יתבע בבית משפט, באמצעותך או באמצעות עו"ד אחר, ניתן להקל ולהסתפק בכך שהנתבע לא מתייחס להצעה.
2. ניתן להסתמך גם על פנייה לעורך דינו.
שלום וברכה,
הרב כתב שבתביעות כנגד גופים או אנשים שלא יבואו לבית הדין, מותר לתבוע בבית המשפט. האם מותר לתבוע גם עפ"י חוקי המדינה? יכול להיות מצב שלפי החוק יש רשות לפלוני לתבוע את אלמוני ולקבל ממנו כסף, אבל בבית הדין הוא היה פטור…?
אה כאן שהבאנו שמותר לתבוע סרבן בערכאות בכל החיובים שמחייבים בערכאות.
https://din.org.il/2021/05/09/%d7%a1%d7%a8%d7%91%d7%9f-%d7%9c%d7%91%d7%99%d7%aa-%d7%93%d7%99%d7%9f-%d7%a9%d7%97%d7%95%d7%99%d7%91-%d7%91%d7%a2%d7%a8%d7%9b%d7%90%d7%95%d7%aa-%d7%91%d7%97%d7%99%d7%95%d7%91%d7%99%d7%9d-%d7%a9%d7%95/
תודה. אז לייצג לקוחות שתובעים למשל חברות ביטוח, שאי אפשר לתובען בבתי הדין, האם הדבר מותר לכתחילה?
מותר לייצג תביעות מול חברות ביטוח או לייצג תביעות נגד חברות ממשלתיות או חברות גדולות מאוד שודאי לא יבואו לבית דין.
השאר תגובה