יש לי שתי שאלות.
אימי נפטרה ב ל כסלו (ראש חודש א של טבת) לפני שנה.
אני כבר יודע שאני מסיים לומר קדיש ב ל תשרי.
1) אני נהגתי לא להיות חזן כל התפילות של ראש חודש בשנת האבל. האם אוכל בכל זאת להיות חזן ביום האחרון של הקדיש אפילו אם זה ראש חודש, או עלי לשמור על המנהג שנהגתי כל השנה?
2) לגבי היארצייט שכל שנה שיהיה בראש חודש הראשון של טבת, האם אוכל להיות חזן, למרות שלא כך נהגתי בשנת האבל?
תשובה:
שלום רב
1. בענין התפילות בראש חודש במשך השנה יש חילוקי מנהגים, לאלו הנוהגים כהגר"א האבל ניגש לפני העמוד מלבד תפילת הלל ומוסף, אולם מנהג החסידים שלא לגשת, אם בבית הכנסת בו אתה מתפלל נוהגים שלא לגשת לא תוכל לעשות זאת, הדבר אינו תלוי כל כך במנהגך אלא במנהג הציבור, שכן טעם הענין הוא משום כבוד הציבור.
2. ביארצייט ניגשים לעמוד גם בראש חודש ואפילו בשבת וחג.
תודה רבה לכבוד הרבנים לתשובה המהירה.
בבית הכנסת שלנו, אין נוסח קבוע, מתפללים או נוסח אשכנז או ספרד.
במקרה ביום שישי הקרוב ראש חודש א לחודש מרחשון, אהיה לשחרית במערת המכפלה. לפי התשובה שלך, אני צריך לנהוג לפי המנג שם, אם נותנים לאבלים להתפלל שחרית בראש חודש, אוכל לגשת. האם אני צודק? אבל למנחה, כנראה לא אוכל בבית הכנסת שלי, נכון?
אם אין אצלכם מנהג קבוע גם אצלכם תוכל לגשת למנחה. מסתבר שבמערת המכפלה אין כל מנהג בענין.
תודה.
שאלה נוספת, היא לגבי אמירת קדיש דרבנן בחודש ה י"ב, ראיתי בספר אחד, שכתוב שאבל יכול לומר קדיש דרבנן בחודש י"ב, בספר אחר כתוב, שאבל אומר קדיש דרבנן בחודש י"ב. אם אבחור לא לומר קדיש דרבנן בחודש י"ב בכלל, כי אני רוצה להרגיש שסיימתי את תקופת אמירת הקדיש, האם יהיה בסדר?
בסדר גמור. רק תזכור שעדיין אתה יכול לשלוח לאבא מתנות… כל חיזוק ומעשה טוב או נתינת צדקה לעילוי נשמתו מועילה לו ביותר בגנזי מרומים.
טעות בידכם. מנהג הגר"א שלא לגשת בראש חודש לשחרית כלל. ואף היה מונע מאבלים לעלות.
ביאור הלכה קל"ב
משנה ברורה תקפ"א
אמת. מכל מקום הכרעת המשנה ברורה עצמו כן לגשת וכן מנהג בני אשכנז למעט קהילות החסידים.
השאר תגובה