שלום רב
האם מותר לאבל על אבא ואמא להתארח בחגים והאם יש הבדל באירוח אצל משפחה קרובה (ילדים/אחים ואחיות) לבין אירוח אצל משפחה רחוקה יותר?
תודה רבה
תשובה:
אם מדובר על להתארח ממש דהיינו לישון ולהיות כל השבת או החג אצל אחרים מותר אצל כל אדם אף בשנת אבילות [אם זה לא מחמת סעודה של שמחה כמו שבת חתן], וממילא שמותר לתת לאורח אוכל,
אולם אם מדובר רק על אירוח של סעודת ליל או יום שבת, מותר רק אצל בני משפחה קרובים כאב ובנו או חתן וחמיו או חמותו, אך אין ללכת לאנשים אחרים לסעודה, אלא אם כן הדבר נצרך כגון שצריך ללמוד עם בעל הבית וכדו'.
מקורות:
עי' ט"ז סי' שפה סק"א שכתב שאסור כל יב חודש על אביו ואמו וכל שלשים על שאר קרובים להזמין אחרים אצלו והוא להיזמן אצל אחרים, אולם נראה שכל דבריו הם דווקא באופן שמזמינים אותו לסעודה שנחשב כנותן לו מנות ונהגו שלא לשלוח מנות כל יב חודש [ע"ש שכתב דברים אלו על מה שכתב הרמ"א שאסור לשלוח מנות לאבל כל יב חודש ולאו דווקא בפורים], ובשו"ת בנין עולם כתב שהכוונה על "קבלת פנים" שעושים לכבוד אורח שאין לעשות כן בשנת אבילות, ובמקרה זה אסור אף כשלא נותנים לפניו אוכל, ולכן להתארח לשינה ואכילה אין בעיה שהרי עיקר ההליכה היא להיות אצל אחרים, וממילא נותנים לו אוכל, אולם להתארח רק לסעודה יש להחמיר כמו שכתב הרמ"א שם, אולם אצל בני משפחה אין זה גדר שמחה אלא רגילות וכ"כ בדברי סופרים פרק נד סעיף יג ע"ש.
