אשה שסיפרה לבעלה הכהן, כי קודם נישואיה עמו, הייתה בנערותה בקשר עם גוי וודאי, במשך מספר חודשים, וקיימה עמו ייחסי אישות.
א) האם מותרים להמשיך לחיות יחד, או שאסורים ועליהם להתגרש?
ב) האם הילדים שנולדו עד עכשיו, ושיבואו בעתיד (במקרה ומותרים להמשיך לחיות יחד), הם כהנים כשרים, או חללים?
הגברת קרובת משפחה, והתשובה דחופה לה מאד.
אשמח לתשובה ולתגובה במהירות האפשרית.
בתודה ובהערכה
מאיר
תשובה:
שלום רב,
האישה מותרת לבעלה, ובודאי שהילדים כשרים הן אלו שנולדו, והן אלה שיוולדו.
מקורות:
סוגיא זו ערוכה בנדרים צ,ב שאישה אינה נאמנת לאסור עצמה לבעלה, מחשש שמא עיניה נתנה באחר. וכתבו האחרונים כי גם אם זה לא נראה שיש לה כוונה לתת עיניה באחר. "עשה אוזנך כאפרכסת לשמוע דברי חז"ל" כלשון החתם סופר בתשובות אבה"ע סי' ק'. והטעם שהיא מותרת משום שהיא משועבד לבעלה, כפי שכתבו שם הראשונים.
דעה נוספת מצאנו של הראשונים, (תוס' בשם ר' אליעזר ממיץ) כי בשונה מאישה שזינתה שמלבד חוסר נאמנותה שאינה נאמנת לאסור עצמה לבעלה, מצד עצמה יש לה בעיה שהיא עוברת על איסור. (ואין כאן המקום להרחיב בזה). אשת כהן שטוענת שהיא אסורה לו משום קדושת כהונתו, אין עליה כל איסור, אלא האיסור הוא רק עליו, ומאחר שאינה נאמנת גם עליו אין איסור. אמנם התוס' שם הקשו עליו כי ביבמות פד,ב מבואר שכל מקום שהוא מוהזר היא גם מוזהרת. אולם האחרונים (בני אהובה פכ"ד מאישות הלכה יח ד"ה מה שנראה, חת"ס בחידושיו לנדרים שם, שו"ת מלבושי יו"ט אבה"ע סי' ז', שו"ת אור שמח ח"א סי' א'). יישבו את שיטתו, כי מאחר שהיא אינה נאמנת גם הוא – בעלה אינה מוזהר בזה, וממילא גם היא – האישה אינה מוהזרת.
