הריגת ילדים בשוגג בעת מלחמה

האם מותר להרוג ילדים ערבים שמחפים על מחבלים בעזה? הרי זה לא כמו ישמעאל שלא מת בגלל שאז עדיין לא היה רשע ולא נהרג על סופו, כי שם עדיין לא התחיל במעשיו, וזה יותר דומה לבן סורר ומורה שנהרג בגלל שהתחיל במעשיו הרעים וידוע שלא יוכל לחזור מהם.

תשובה:

שלום רב,

אני לא חושב שיש לשאלה זו כל קשר לסוגיא של בן סורר. אבל בהחלט יש לזה קשר לסוגיא של הבא להרגך השכם להורגו, שאין זה עונש על הבא להרגך, שהרי גם בעובר שמסכן את אמו בעת הלידה, אנו אומרים שמצילים את האמא מפני העובר שמסכן אותה, למרות שאין בו כל אשמה כמובן על העובר שמסכן אותה.

לכן ילדים אלו, עם כל הצער, המסייעים למחבלים הבאים להרוג, גם הם בכלל הבא להרגך השכם להרגו. אמנם יש שוני מסויים בין המקרה של עובר למקרה הנדון, משום שבעובר הוא עצמו מסכן את חיי האם, אבל במקרה הנדון, הילדים עצמם אינם מסכנים את החיילים. אבל ברור כי כשם שאם האם היתה חולה באיזה מחלה מסויימת שניתן לרפאות, אולם לצורך הריפוי צריך להרוג את העובר, ודאי שגם זה מותר, למרות שהעובר במקרה כזה אינו מסכן את האמא בעצמו.

יתרה מזו, אף אחד לא הורג חס וחלילה ילדים אלו ללא אבחנה, ההיפך הוא הנכון. אלא החיילים הורגים את המחבלים הבאים להרגנו, מתוך שליחות ומצווה, אלא שתוך כדי כך נהרגים גם ילדים הנמצאים בקרבת מקום, הריגה זו נחשב לשוגג, וללא ספק בסיטואציה הנוכחית היא מותרת, אדם לא צריך לסכן את עצמו משום כך.

בנוסף, מצד הסברא ניתן לומר כי במהלך מלחמה הכללים שם שונים. ובפרט מלחמה כל כך מוצדקת כזו שהיא כמלחמת מצווה. ראה במדרש תנחומא פרשת פנחס שלומדים מהפוסק צרור את המדינים והיכתם אותם" שהבא להרגך השכם להורגו. כלומר למרות שעכשיו בשעת מעשה ודאי לא כל המדינים עשו מעשה להרוג בעם ישראל.