בס"ד
הרמ"א, כותב "ואין אומרים אין כאלקינו ביום הכיפורים", המשנה ברורה מוסיף על דבריו "לפי שבשבת אומרים כן כדי למלאות החסר ממאה ברכות בכל יום, וביום הכיפורים איכא הרבה שבחים ואין צריך למלאות".
רואים מכאן שבשבת ניתן להשלים את המאה ברכות באמירת אין כאלוקינו.
וקשה- אם כן למה אין הלכה זו מוזכרת במקומות אחרים בשו"ע שבהם נידונו עניני מאה ברכות, למשל בשו"ע סימן מו, נאמר :
שבשבת ישלים במיני מגדים ולא מוזכר שם כלל שישלים באמירת אין כאלוקינו?
וכן בשו"ע סימן רצ, שבשבת ישלים מאה ברכות במיני מגדים או שיקשיב לברכת העולים לקריאת התורה ולהפטרה .ולא הוזכרה העצה שישלים באמירת אין כאלוקינו?
ב. לכמה ברכות עולה אמירת אין כאלוקינו, האם עולה לברכה אחת או לכמה ברכות, שדבר זה לא הוזכר כלל בדברי המשנה ברורה?
תשובה:
שלום רב
הלכה זו מקורה במהרי"ל בדיני יום הכיפורים, וכתב שם שאמירת אין כאלוקינו עולה כמו י"ב ברכות, שכן יש שם י"ב שבחים ולאחר מכן מסיימים בברוך העולה על כולם. ובכך משלימים את מה שחסרנו בשמונה עשרה, שכן בימות החול יש 19 ברכות ובשבת 7, ועם אמירת אין כאלוקינו החסון עולה בשלימות.
הסיבה לכך שעצה זו אינה מוזכרת בשבת היא פשוטה בתכלית, אין ספק שאמירת אין כאלוקינו אינה ברכה ממש, מותר לאומרה מתי שרוצים ואין הדבר נחשב כברכה לבטלה… ולכן, בשבת שניתן להשלים את מנין הברכות על ידי אכילה ושתייה וברכות ממש, ראוי כך לעשות ולא לסמוך על אמירה זו. לאידך גיסא, לא רצו לסמוך על אכילה ושתייה שתלויה בדעת בני אדם, לכן תיקנו בשבת לאומרה, וביום הכיפורים לא נצרכו לכך מחמת השבחים האחרים הנאמרים במשך היום.
