1) בנוגע לברכת שהחיינו על חבירו שלא ראה אותו ל' יום, מה הדין לחבר גוי, האם יש חילוק בין נוצרי שעובד עבודה זרה או ישמעאלי?
דלכאורה יש לצדד להתיר דמה לי גוי מה לי ישראל, הרי הברכה נתקנה על שמחת הלב, ומצאנו כיוצא בזה בחזל שמברכים ברכות על גוי, כגון על בריות יפות או על נשיא. ואם נאמר שיש מצווה לשנוא את הגוי כגון אם הוא עובד עבודה זרה אז לא נברך שהחיינו וכמו שכתב הרשב"א בתשובה לעניין נשים שאינן קורבותיו שאין לברך עליהם שהחיינו שיש מצות לשנואתן, אולם ראיתי למהרח"ו בספרו שערי קדושה שכתב שיש מצווה לאהוב אפילו גוי, ואולי אפשר שהוא מדבר בגוי שאינו עובד עבודה זרה.
2) האם יש מצווה לשנוא גוי?
תשובה:
שלום רב
מסברא אכן נראה שניתן לברך ברכה כזו על גוי שהוא שמח בראייתו, אבל לא על עובד עבודה זרה, שהרי נאמר משנאיך ה' אשנא, מסתבר שאדם כזה הכופר בקב"ה והוא נקרא תועבה בתורה, אין מקום לשמוח בראייתו. אלא שבפוסקים הובא שלא נהגו כיום לברך ברכה זו על ראיית פני חברו גם אם הוא יהודי כשר [ראה יוסף אומץ אות תנא בן איש חי פ' עקב אות יג, הליכות שלמה תפילה פרק כג ועוד], וזאת מפני שירדה חנופה לעולם, ולעיתים רבות אדם אינו שמח באמת ועושה עצמו ככזה כדי למצוא חן בעיני חברו.
בנוגע למה שציטטת מהרשב"א כנראה לא דייקת, לא יעלה על הדעת מה שכתבת, אשמח למקור מדוייק.
