האם מספיק לכסות את הכפתורים בגז כדי שאוכל להניח מערב שבת מאכל פחות מבן דרוסאי על הגז (אש גלויה) דהרי איני יכל לחתות אחר שהכפתורים מכוסים (היכר)
כ"כ מה הדין לגבי אם רק האש מכוסה בפח ולא הכפתורים
תשובה:
שלום רב
א. כאשר האש מכוסה, אף שהכפתורים אינם מכוסים הכירה נחשבת גרופה וקטומה ומותר להשהות עליה מאכלים שלא התבשלו אפילו כמאל בן דורסאי, משום שעיקר ענין הקטימה הוא למעט את החום ולגלות בכך שאין כוונתך להגבירו על ידי חתייה. כך הורו הגרש"ז אויערבך בס'מאור השבת ח"ב מכתב לב וכן מנהג העולם, וראה שו"ת אגרות משה או"ח ח"א סי' צב שלכתחילה טוב לכסות גם את הכפתורים.
ב. כאשר רק הכפתורים מכוסים אמנם הכירה אינה נחשבת גרופה וקטומה אולם ניתן להקל בכך מחמת ההיתר של טוח וטיט, והיינו, על פי המבואר בגמרא בשבת יח ע"ב, שאם הכירה סתומה מכל צד בטיט וכדי לחתות בגחלים צריך להסיר את הטיט הסותם את פי התנור, מותר להשהות בתוכה ואין חשש שמא יבוא לחתות בגחלים, וכתבו הפוסקים שאם הכפתורים מכוסים היטב בנייר דבק וכיוצא בזה, יש להקל מהטעם הנ"ל. אולם בכיסוי הכפתורים לבד באופן שניתן בקלות להסירו אין להתיר, כך מבואר בשו"ת אגרות משה או"ח סי' צג, וראה ארחות שבת ח"א עמ' סט.
למה אין חשש שיגיס בסיר או שיעשה פעולה אחרת לקרב הבישול? (בתנור שטוח בטיט אין לו גישה לסיר, ובגרו"ק אין חשש כי גילה דעתו שאין לו ענין בקירוב הבישול)
א. גם כאן הוא גילה דעתו שהרי הוא כיסה את האש או את הכפתורים, ב. אנחנו לא מוסמכים להמציא גזרות מדעת עצמנו, דבר זה מסור לחז"ל הקדושים חכמי המשנה בלבד.
יישר כח!
לגבי חלק ב כשרק הכפתורים מכוסים ראוי לציין שגם לנוהגים היתר להחזיר דבר קר יבש שהתבשל כ"צ כאן יהיה אסור אפי' שלשיטה זו (השוע) אין בישול אחר בישול ביבש שהתבשל כל צרכו כיון שכאן יש בעיה של מחזי כמבשל משא"כ כשהאש מכוסה והכפתורים גלויים
למיטב ידיעתי למעשה לדעת כל הפוסקים יש להחמיר שלא להחזיר אפילו דבר יבש על גבי גז מכוסה, כל היתרו של הגר"ע יוסף בענין זה אמור בעיקר לגבי פלטה חשמלית שאינה מקום המיועד לבישול.
עיין שש"כ פרק א הלכה כו שמתיר להניח על הפח שעל הגז דבר יבש קר שהתבשל כל צרכו רק שלא יהא ממש כנגד האש אלא בשאר המקום שבפח
בכ"מ חילוקי מתייחס גם לדבר קר שהתבשל כ"צ שלא הצטנן לגמרי שעוד פוסקים מתירים להחזיר וזה אם האש מכוסה שאז אין דין מחזי
אמת. אולם חשוב לדעת שהגרי"ש אלישיב מחמיר בזה, כמו כן כידוע קולתו זו של הגרש"ז אויערבך היא גם חומרתו… שכן לדעתו מאכל שנמצא שלא כנגד הלהבה [אפילו יבש וחם] אסור להעבירו כנגד הלהבה כדי שיתחמם יותר. בנוגע למקרה השני שהזכרת כמובן מדובר שעודו בידו ודעתו להחזירו שאל"כ יש בו איסור חזרה.
דעתו להחזירה זה רק לפי הרמ"א, אך לפי מרן השו"ע לא צריך לתנאי זה, אלא תלוי רק אם הניחה על הקרקע.
גם בתשובה על השאלה : הרי זו מחלוקת רש"י ורא"ש מול הרמב"ם ורי"ף בדבר היתר טוח בטיט, ולפי הרמב"ם אין זה היתר כללי בדיני שהייה, אלא רק בעז שאז התנור מלא בהבל, אך בקדירה אין הדבר כן, וממילא חיישינן שמא יבוא לחתות.
בקיצור, רוב הדברים שנאמרו פה הם לדעת הרמ"א, וחבל שלא ציינו קודם את דעת מרן, ולאחר מכן אפשר להוסיף שלבני אשכנז הדין כך וכך.
השאר תגובה