האם אפשר להקדים את מועד האזכרה לאמא שלי ז"ל שחל ביג' ניסן על מנת להקל על האחים שמתגוררים רחוק מבית הקברות[3 שעות נסיעה] וגם לא לפגוע בהכנות לחג הפסח ולבדיקת חמץ? אם כן מתי כדאי לקיים את האזכרה ?
שאלה שניה אני ממוצא תימני שנשואה לאשכנזי האם עלי לקבל את מנהגי האבלות של בעלי כמו שאני מקבלת את כל המנהגים האחרים
תשובה:
שלום רב.
במקרה שאכן קשה מאוד להגיע במועד, ובמיוחד כאן שעלולים על ידי כך לדחות את זמן בדיקת חמץ או לקיימה שלא כהלכתה, ניתן להקדים את העלייה לקבר ליום י"ב בניסן, אולם, כל אחד בביתו יאמר תהילים ויתן צדקה ביום הפטירה.
עליך לקבל את כל מנהגי הבעל גם בעניני אבלות, אולם יש סוברים שהבעל רשאי למחול על כך, במקרה שחשוב לך מאוד לנהוג בדברים מסוימים כמנהג בית אביך.
מקורות:
בס' משנת הכתובה ח"א פרק לב הובאו כל פרטי חובת האשה לנהוג במנהגי הבעל, ובאלו אופנים ניתן להקל בכך. על עיקר חיוב זה נאמרו שם שני טעמים עיקריים מדברי הפוסקים, לדעת רוב האחרונים הטעם לחיוב זה הוא על פי דברי הגמרא בפסחים לד שאדם ההולך ממקום למקום חייב לנהוג כמנהגי המקום שבא לשם, ואף האשה עוקרת מבית אביה וקובעת מקומה בבית הבעל. לפי דעה זו, אין מקום להתיר לאשה לנהוג במנהגי בית מאביה על ידי מחילת הבעל, שכן הלכה זו אינה מזכויותיו של הבעל אלא מחובותיה של האשה, ולפי שמנהגי בית הבעל חלים עליה כדין "מנהג המקום". אולם, הגרש"ז אויערבך סבר [ויש לדבריו מקור בשו"ת התשב"ץ ועוד] שהלכה זו היא מזכויותיו של הבעל, שהאשה משועבדת לו לנהוג במנהגיו, וממילא יוכל למחול לה על חיובה זה. ועיי"ש בהרחבה.
