האם היום כהן שבא להינשא יכול להינשא לבעולה(שמדובר בזוג חלוני) שהרי לדעת מרן כל ההיתר של תרי רובי זה רק שהיא לא בעיר וא"כ האם צריך לברר שהיא לא בעולה לפני שהוא נושא אותה. והאם שבאים לפתוח תיק שואלים אותם על כך.
בברכה יישר כח
תשובה:
שלום רב.
כשמדובר בארץ מותר לו להנשא ללא בירור, וגם לא שואלים על כך ברבנות. אולם בחו"ל המצב מסובך הרבה יותר. וצריך לבדוק כל מקרה לגופו.
מקורות:
לגבי חו"ל ראה כאן בהרחבה.
לגבי הארץ שיש רוב כשרים ראה בשב שמעתתא (ש"ד פכ"ג) כי היום בכל מקום יש תרי רובי מאחר שאין דלתות מדינה נעולות. וכן כתב בחזו"א (אבה"ע סי' ז' ס"ק ו'): "מיהו לשון סיעה לא משמע באחד, ונראה דהחמירו חז"ל להצריך דבר הניכר, ולא ידענו שיעורו, ונראה דבעשרה בני אדם ודאי סגי וכעין דאמר בשיעור שורה סנהדרין יט,א, ואפשר דבג' סגי, וכו' ולפי"ז לדידן שהאורחין מצויין תמיד בעיר וגם אורחין א"י מצוין איכא לעולם תרי רובי". וראה עוד בשו"ת בעת פנחס לבעל ההפלאה סי' ה'.
אמנם שיטת הרמב"ם שבנבעלה בעיר לא מועיל תרי רובי, ולכן לכתחילה אפילו אם היא טוענת ברי אינה יכולה להנשא לכהן. אולם צריכים להבין למעשה לא פוסקים כשיטת הרמב"ם כפי שכתב שם בחזו"א. וגם הרמב"ם זה רק מעלת יוחסין מדרבנן, שלכתחילה לא תנשא. כלומר, גם להרמב"ם זה רק מדרבנן, ורק לכתחילה. ואם נשאת בודאי שאינה צריכה לצאת. ולכן לא צריך לחשוש שיטתו כשיש הרבה שחולקים.
יתרה מזו, כל זה הוא רק בודאי נבעלה, כגון ראוה מעוברת כפי שמבואר בסוגיא בכתובות יג, אולם אם היא אומרת שהיא לא נבעלה מעולם, בודאי שהיא נאמנת (גם היום, שיש רוב בציבור הזה להיפך, בודאי היא נאמנת ואין כאן המקום להאריך). ולכן אם היא אומרת ברי שלכשר נבעלתי, א"כ יש לה מיגו שהיתה יכולה לומר שלא נבעלה מעולם. ונאמנת גם לשיטת הרמב"ם. שהרי במיגו אפילו לר' יהושע בסוגיא בכתובות שם היא נאמנת.
