שלום כבוד הרב,
אני נוהגת לקרוא כל לילה קריאת שמע. יש לי בן חייל שלא כל יום יוצא לו להתקשר.
אם קראתי קריאת שמע בלילה ויש טלפון האם מותר לי לדבר עם בני החייל, אלה השעות היחידות שיכול לרב להתקשר ולא בשעה ידועה מראש. כך קורא שאפילו נרדמת ואז הוא מתקשר ואני מדברת איתו (כשלפני שישנתי אז קראתי" קריאת שמע שעל המיטה".)
בכבוד רב,
תשובה:
שלום רב.
אדם שקרא קריאת שמע ולא אמר ברכת המפיל, רשאי להפסיק בדיבור או כל דבר אחר אפילו לכתחילה. אולם, גם אם אמר המפיל, שלכתחילה אסור לו להפסיק בדיבור, אם מתעורר צורך מיוחד כגון שחש בצמא או רעב, או במקרה שלך שהבן החייל מתקשר מהבסיס ויש צורך לדבר איתו – מותר להפסיק.
מקורות:
הפוסקים נחלקו, האם ברכת המפיל נאמרת על השינה של אותו אדם המברך, או על מנהגו של עולם, ועל החסד שעשה ה' עם ברואיו בנותנו להם את אפשרות אותה שינה מבריאה. הביאור הלכה בסי' רלט סובר, שהברכה נאמרת על שינת אותו אדם המברך, ולכן כתב שיש להזהר שלא לאומרה אלא סמוך לשינה ממש כדי שלא יבוא לידי הפסק. וראה תשובות והנהגות ח"ב סי' קלא, שמחמת סברא זו נהגו כמה מגדולי הדורות שלא לומר ברכה זו בשם ומלכות, משום שחששו שלא ירדמו. אולם, רבים מגדולי הדורות הסכימו שברכה זו נאמרת על מנהגו של עולם, הלא המה: האליה רבה שם ס"ק ג, מקור חיים בקיצור הלכות, היעב"ץ בסידורו, ביאור הגר"א סו"ס תלב, ועוד רבים שאין כאן המקום לפורטם. משום כך הכריעו הפוסקים, שבשעת הצורך ניתן להקל ולהפסיק לאחר אמירת ברכה זו.
לפי"ז י"ל לכאו' ביום צום: שאם מישהו נזכר לאחר שאמר המפיל שלא עשה תנאי בדיבור שיוכל לקום לפני עה"ש. מותר לאומרו
נראה שהתנאי אינו צריך להיות בדיבור דוקא, שהרי אמרו בשו"ע סי' תקסד שלגבי שתייה לא צריך תנאי כיון שאדם רגיל לשתות לאחר השינה והוי כאילו התנה, וה"ה כשגמר בליבו שאינו מקבל תענית.
השאר תגובה