האם אשה שקיבלה פיצויי פיטורין חייבת לתנם לבעלה כדין "מעשה ידיה לבעלה"
או שזה כמו מי שקיבלה מאחר על מנת שאין לבעלה רשות בו שזה הולך אליה
ולכאורה מדין דינא דמלכותא דינא מסתבר שהחוק מעונין שהיא תקבל כי אלו
זכויותיה כעובדת ולא מישהו אחר כולל בעלה.
אודה אם תרשמו גם מורות לפסק וכן ספרים לעיון בנושא זה בפרט ובסוגיית
מעשה ידיה לבעלה בכלל.
תשובה:
פיצויי פיטורין, הואיל והם ניתנים לאשה כחלק מתנאי העסקתה, נראה שאף הם בכלל מעשה ידיה והבעל זוכה בהם.
אע"פ שרצון המחוקק לפצות את הנפגע ולא את בן זוגו, אין לענין זה תוקף של דינא דמלכותא משום שלא נקבע בחוק שפיצויים אלו לא ילכו לבעל. כמו כן, אין מניעה שפיצויים אלו ילכו לבעל שכן תמורת זאת הוא מפרנס אותה וזה ודאי מסתדר גם עם רצון המחוקק. עצם דין דינא דמלכותא בארץ ישראל נתון במחלוקת הפוסקים, ובלאו הכי כאשר דין המלכות סותר דין תורה פעמים רבות לא מתחשבים בו ויש בזה כמה וכמה גדרים שאינם מעניננו כאן.
מקורות:
על הזכויות והחובות ההדדיות של הבעל והאשה במערכת הנישואין ובכלל זאת חיוב מעשה ידים ופיצויי פיטורין, ראה בהרחבה רבה בספר משנת הכתובה חלקים א – ב, ספרו הנפלא של הגאון רבי משה קליין שליט"א האדמו"ר מאונגוואר מודיעין עילית.
תודה על תגובתכם המהירה והענינית
שורש השאלה לא נבע מצד דינא דמלכותא דינא אלא יותר מצד
שזה כעין שקיבלה מתנה מאחר על מנת שאין לבעלה רשות בה
ולכאורה רצון המחוקק/מקום העבודה שזה יגיע אליה ולא לבעלה
(אא"כ היא נותנת לו מדעתה)
אכן הבנתי היטב את כוונתך ואף על כך השבתי שם שתי תשובות. ככלל על דין התנאים הכספיים הנלווים לעבודתה של האשה הבראה ביגוד פנסיה ועוד יש הסברים נרחבים בספר הנ"ל.
האם הפיצויים נחשבים כמעשה ידיים או מותר מעשה ידיים
הנפקא מינה בין עיקר למותר מעשה ידיים,ראיתי בתוס' יו"ט פ"ו בכתובות ע"פ הר"ן שהבעל זוכה דווקא אם האשה תובעת את המותר.
בנוסף,מכיוון שזהו ענין של סברא ומכיוון שהאשה מוחזקת בכסף האם יועיל לה לטעון קים לי או שהסברא מספיק חזקה ומוציאין מידה.
נ.ב. מקוה שאינני מטריחכם יתר על המידה
הנושא של מותר מעשה ידים כלל אינו קשור לסוג התשלום אלא לסכום שהוא כולל, וממילא אין סיבה שהפיצויים יחשבו מותר מעשה ידים יותר מעיקר משכורתה. אלא שכאן אתה נוגע באחת השאלות המרכזיות בדין מעשה ידים, שכן מעיקר הדין אשה חייבת לעשות לבעלה במלאכת הצמר שיעור ה' סלעים ביהודה, שהיא מלאכה המיוחדת לנשים, נעשית בבית, ובשיעור שאינו ברור לפי המציאות בת זמנינו. ולפיכך התחבטו רבות הפוסקים אם אשה שעובדת במלאכה שאינה מיוחדת מעצם מהותה לנשים כמו פקידות וכיוצא בזה, הבעל זוכה במעשה ידיה, ואם יכול הוא לתבוע ממנה לעשות מלאכה כעין זו. נקודה נוספת נוגעת היום למעשה, מה שנקרא בפי חז"ל העדפת מעשה ידיה, והיינו כשאשה עובדת שעות רבות יתר על הרגילות, או בשעות שאינן נוחות, האם הבעל זוכה במעשה ידיה. אני רואה שאתה מתעניין בנושא זה, תוכל לשלוח לי את המייל שלך ואשלח לך את הפרק הרלוונטי מתוך הספר שציינתי לך.
השאר תגובה