אדם שבוש מחביריו, כגון שמצוי בין אנשים הלועגים לשומרי המצוות, ועקב כך הוא נכלם לקיים מצוות כגון תפילין וכדו', ובשעת קיום המצוות נגרם צער רב ובושה.
האם מותר לו לבטל המצוה בשב ואל תעשה – כדאיתא בברכות יט: שמפני כבוד הבריות מותר לבטל מצות עשה ב'שב ואל תעשה'.
תשובה:
שלום רב.
במשנה באבות (פרק ה' משנה כ') אומר רבי יהודה בן תימא 'הוי עז כנמר', ומכאן למדו הפוסקים דין יסודי מאוד במצוות שאל יבוש אדם מפני המלעיגים עליו בקיום המצוות, דין זה כתב הטור בסימן הראשון שלו כדי שידע אדם שעליו לקיים את המצוות אף כאשר יש המלעיגים לו, וכל מה שאמרו שכבוד הבריות דוחה היינו רק במצוות שמתבזה על ידי דבר אחר כשישמור את המצווה כגון מי שנפסקה טליתו שאם ישמור את המצווה ויסיר את הציצית יתבזה, אך אם מתבזה מגוף המצווה בזה לא נאמר דין כבוד הבריות כלל, ואדרבה צריך אדם להקפיד לקיים את המצוות גם בפני אותם המלעיגים כדי שאולי בסופו של דבר ילמדו זאת ממנו. וכלל לא מתחשבים בקיום מצוות בלעגם של אנשים שאינם שומרים את המצוות ואינם מבינים את מהותם.
מקורות:
ראה בתפארת ישראל בהקדמה לסדר מועד כללי שמחות אות ח' כותב שכל מה שנאמר כבוד הבריות דוחה מצוות עשה היינו רק לדברים צדדיים, אך בגוף המצווה ודאי שגם אם מתבזה בקיומה עליו לקיימה ועל זה נאמר ואל יבוש בפני המלעיגים עליו. וכך מבואר בערוך השולחן קכד,ח. וכך כתב הברכי יוסף סי' כו אות ב' לענין לבישת תפילין במקום גויים שלועגים עליו על כך, שאינו יכול לבטל את קיום מצוות תפילין מחמת כך.
וראה גם בשולחן ערוך סי' ר"נ שגם האמוראים היו עוסקים בצרכי שבת בעצמם ולא היו מתביישים בכך, וביארו הפרי מגדים והביאור הלכה שם ד"ה כי זה שכאשר ניכר שהאדם עושה לשם שמים אין בזה היתר של כבוד הבריות ע"ש.
