שלום רב,
בעלה של חברה שלי מקלל אותי בשבץ וסרטן.
הוא איש דתי ומאמין.
לפני כשבוע עברתי אירוע מוחי (שבץ).
האם על פי הדת וההלכה מותר לקלל בדברים אלו?
אודה לך על ציתות מההלכה אשר מראה ומסביר מדוע אסור לקלל.
תודה
תשובה:
שלום רב.
אסור לכל אדם מישראל לקלל את חבירו, איסור זה מפורש בתורה (ויקרא יט,יד) 'לא תקלל חרש' ופירושו מי שאינו שומע קללתך, וכן נאמר (בשמות כב,כז) 'ונשיא בעמך לא תאור' ולמדו מכך חז"ל (בספרא) שכוונת התורה לרבות שלאו דווקא חרש אלא כל אדם אסור לקללו (הובא ברש"י שם). ובשולחן ערוך חושן משפט סי' כ"ז נפסק דין זה ושם נפסק שהאיסור הוא גם כאשר מקלל בלי להזכיר שם שמים.
בטעם האיסור שאסרה התורה לקלל כתבו הראשונים לא רק מחמת המקולל ששומע ומצטער, אלא גם שהתורה הקפידה שלא יקלל אדם את חבירו, וירגיל נפשו לכעוס ולנקום, וגם בגלל שאמרו חז"ל שברית כרותה לשפתים (ראה ברמב"ם בספר המצוות ובספר החינוך מצוה רלא, ובתומים כתב שטעם האיסור משום רוע לבב ושנאת חבירו).
בגמרא בתמורה דף ג,ב מבואר שהמקלל בפני חבירו עובר בזה גם משום האיסור החמור של 'אונאת דברים', וכן עובר בזה על עשה של 'ואהבת לרעך כמוך'.
בכל מקרה את אינך צריכה לחשוש מקללותיו, כיון שלמעשה נאמר בפסוק במשלי כו,ב 'קללת חינם לא תבוא' וכן מבואר בגמרא במכות יא,א שקללת חינם אינה תופסת.
מקורות:
עי' תוס' בסנהדרין סו,ב ד"ה מאי שלומדים האיסור לקלל חבירו מהאיסור לקלל אביו או נשיא, וכן כתב רש"י במכות ח,ב ד"ה לוקה. ועי' עוד בחינוך מצוה רלא וברמב"ם במצוה שיז ובנושאי כלים לשולחןח ערוך חושן משפט סי' כ"ז מה שכתבו בזה.
