בני זוג נישאו ובמהלך הנישואין קיבלה האישה מהוריה מגרש, שלימים נרשם על שם שני בני הזוג. כיום טוענת האישה כי הבעל הוא מורד ולכן מפסיד את המתנה שקיבל ממנה. האומנם?
מתי ייחשב בעל מורד? מתי ייחשב מורד כמי שמפסיד מתנות?
ידוע לי שכדי שאישה תפסיד מתנות עקב היותה מורדת צריך להכריז עליה כמורדת ורק אם לא חזרה בה, תפסיד.
תשובה:
שלום רב וסליחה על האיחור!
יש פסקי דין שכתבו כי גם בעל שקיבל מתנות מאשתו במהלך חיי הנישואין, מפסיד את המתנות כשהוא "מורד" באשתו. אך לכאורה הדברים אינם ברורים כלל, וקשה להוציא מהמוחזק.
מקורות:
בענין בעל ה"מורד באשתו, נחלקו הפוסקים אם הוא מספיד את זכויותיו, בפרט היום שמעיקר הדין הבעל המורד בדרך כלל רוצה לגרש את אשתו, אלא שאנו מונעים זאת ממנו מצד חרם דרבינו גרשום. לכן המוציא מחבירו עליו הראיה. ראה בהרחבה בענין בספר עזר משפט (הגר"א גולדשמידט, סי' י'). א"כ במצב המוצג לעיל, הבעל מוחזק בחצי מגרש, ויקשה להוציא ממנו.
עי' עוד בפד"ר (חלק י' עמוד 335) שכתבו עפ"י הטעם שכתב המקור ברוך (הובא בבאר היטב סי' עז סק"י) כי דין המתנות כדין נכסי צאן ברזל, והטעם משום שיש אומדנא שלא נתן על מנת למיפק. ומכאן כתבו שם: "אבל בנידון שהבעל תובע הגירושין, ואין סיבה מספקת להיענות לתביעתו, בזה פשוט שגם מה שבידו עליו להחזיר, כי על מנת למיפק לא נתנה לו. והרי זה בדומה למה שכתבו במורדת שכל המתנות שנתן לה הבעל עליה". ובהמשך הוסיפו שם: "גם אם הבעל מעכב את מתן הגט, שהטעם שעל מנת למיפק לא נתנה, קיים במצב שקשרי האישות אינם קיימים בפועל. וכש"כ בנידון שהמרידה היא מצד הבעל". והביאו דוגמא לזה משבות יעקב ראה שם. (אבל צריכים להבין כי אם הבעל חוזר לאשתו, בודאי שלא שייך הטעם הנ"ל, שהרי סוף סוף חזרו ביחד, ולא שייך לומר שלא ע"מ למיפק, שהרי בסופו של יום לא הוציאה).
אלא שבהמשך הביאו שם מדברי החתם סופר בתשובה סי' קמא שלא נראה כן. ומסקנתם, כי ודאי בחצי דירה שהאשה נתנה לבעל במהלך חייהם המשותפים שייך לומר אדעתא למיפק לא נתנה לו, והמתנה חוזרת.
אמנם המעיין שם בחתם סופר יראה כי הדברים אינם פשוטים כלל, ולכאורה קשה יהיה להוציא מהבעל המוחזק במגרש היום.
