א. רציתי לשאול- אדם שחזר בתשובה האם יש לו בחירה אם להיות אשכנזי או ספרדי? כי הבנתי שלפי דעת הרב יצחק יוסף בעין יצחק חלק ג' הוא כותב שם שאין בחירה משום שמרא דאתרא הוא מרן הבית יוסף ולכן כולם צריכים לקבל הוראותיו.
ב. ועוד שאלה לשאר הדעות שכן סוברות שיש בחירה – האם אדם שחזר בתשובה והחליט להיות ספרדי ואחרי כמה זמן הוא החליט בגלל סיבות אישיות "לעבור" ולהיות אשכנזי, האם זה אפשרי? האם צריך לעשות התרה כלשהי? אשמח למקורות. תודה רבה.
תשובה:
שלום רב.
לכתחילה גם בעל תשובה צריך לנהוג כמנהג בית אבותיו (מכיון שחייב אדם גם בכבוד אבי אביו, וגם בגלל שמנהג אבות נחשב כעין קבלה לדורות). אך אם הוא קשור לרב או קהילה שהחזירה אותו בתשובה וכדומה רשאי לנהוג במנהגיהם כיון שרואה אותם כמי שילדו אותו.
מקורות:
כך כתב הגרש"ז אוירבך זצ"ל במכתב בכת"י שהובא בספר הליכות שלמה פרק ה' הערה ל"ז, וכעין זה כתב האור לציון חלק ב' עמוד יח.
הגר"ע הי"ו,כותב שאשכנזי רשאי לנהוג כהספרדים אבל לא ההיפך,כיוון שכאן בארעא דישראל כולם קיבלו עליהם הוראות מרן הבית יוסף.
כך הביא השואל וענינו לדעת פוסקים אחרים שלא כדבריו אלא שדין זה הוא רק לכתחילה.
השאלה הראשונה לי היא לגבי אדם שאבותיו רחוקים מתורה ומצוות .
ולגבי השאלה השנייה לא עניתם לי- אדם שקיבל על עצמו להיות ספרדי ואחרי כמה זמן רוצה להיות אשכנזי- האם זה אפשרי? ולמה?
השאלה הראשונה לי היא לגבי אדם שאבותיו רחוקים מתורה ומצוות .
ולגבי השאלה השנייה לא עניתם לי- אדם שקיבל על עצמו להיות ספרדי ואחרי כמה זמן רוצה להיות אשכנזי- האם זה אפשרי? ולמה?
סליחה על האיחור בתגובה. לגבי השאלה הראשונה, אף אם אבותיו היו רחוקים מתורה ומצוות, אבות אבותיו שמרו תורה ומצוות בדרך מסויימת ויש ענין להמשיך ולכבדם.
לגבי השאלה השניה, אין לשנות את המנהג שכבר קבע בעצמו, אך אם משנה את מקומו ומתחיל להיות בין אנשים אחרים המתנהגים כמנהג האשכנזים יכול לשנות למנהג זה. ראה בכל ענין זה באריכות בספר בינה ודעת פרק א' סעיף לד – מ.
במחילה, אבל הנה דבריו של האור לציון: כן נראה שכל בעל תשובה שחזר בחשובה ע"י רבנים או ראשי ישיבה, שאין מנהג אבותיהם כמנהג אבותיו, אף על פי שלמד אצלם כפי מנהג אבותיהם, יש עליו לנהוג כמנהג אבותיו.
ובמקום שאין אביו שומר תורה ומצווה, ינהג כמנהג אבות אבותיו, ומשום אל תיטוש תורת אמך, ומשום שכך קיבלו אבותינו על זרעם ועל זרע זרעם לנהוג כן.
[שו"ת אור לציון- תשובות ב', הקדמת המחבר, עמוד י"ז. ירושלים, מכון אור לציון, תשנ"ג]. ואם כן הוא סובר כמו הרב עובדיה זצ"ל, ודלא כמו שכתבתם שדעתו כהרב אוירבך זצ"ל.
השאר תגובה