לתרומות לחץ כאן

איסור ברירה בהוצאת ספרים מהארון

רציתי לשאול לגבי מלאכת בורר .
ידוע ששייך מלאכת בורר גם בספרים . ראיתי את הביאור הלכה לגבי מלאכת בורר בסעיף ג' אני חושב, שהוא מביא שם שאם יש לך ערימה של ספרים, מסודרת אחד על גבי השני למשל 5 ספרים זה על זה ואני רוצה את הספר השני מלמטה אז יהיה מותר לי "לסלק" את השלוש ספרים שנמצאים עליו ולקחת את הספר שאני חפץ .
אך לגבי אותו ציור 5 ספרים מסורים זה על זה רק שבא לי לקחת את הספר הראשון (!) אז פה אומר הביאור הלכה שנראה לו להחמיר.
השאלה שלי היא למה? לכאורה זה לא נקרא בכלל תערובת .
והשאלה השנייה – מה ההלכה לגבי זה(ואם יש חילוק בין האשכנזים לספרדים) ? נראה לי שראיתי בספר חוט השני של הרב ניסים קרליץ שכותב שמותר.

תשובה:

שלום רב.

אין לברור ספר מערימת ספרים אלא אם כן צריך אותו לשימוש מידי שאז זה בורר אוכל מתוך פסולת ביד לאלתר [ומותר לברור חומש לפני תפלת שחרית אפי' שקריאת התורה אינה מיד דגם זה נחשב לאלתר כמו לברור אוכל לפני הסעודה למנה אחרונה].

ספרים המונחים בארון וניכר איזה ספר זה לא נחשב תערובת ואין בזה איסור בורר.

מקורות:

בתרוה"ד בסי' נ"ז כתב דמסברא היה נראה שחתיכות גדולות של דגים הניכרות כל אחת לעצמה לא נחשב תערובת ואין בזה איסור בורר, אבל כתב דאין להקל בזה בלא ראיה כיון שזה איסור תורה, והרמ"א בסי' שי"ט ס"ג פסק את זה להלכה דאין לברור חתיכות דגים גדולות זו מזו אלא לאלתר וביד.

ולכן ערימת ספרים אפי' שהספרים ניכרים חשיב תערובת ואין לברור אלא באופן שמותר לברור, וכן שמעתי מהגר"י נויבירט שליט"א.

אבל אם הספרים מונחים בארון באופן מסודר וכל אחד ניכר הביא באורחות שבת פ"ג הערה י"ז בשם החזו"א דכה"ג לא חשיב תערובת ומותר לברור כיון שכל ספר במקומו ואינו מתייחס לספרים אחרים.

לגבי הבנת הביה"ל- תוכן דברי הביה"ל בקצרה הוא עפ"י תרוה"ד הנ"ל דהחמיר בחתיכות גדולות וניכרות רק מפני שזה חשש איסור תורה, משמע דבאופן שזה בורר רק מדרבנן אין להחמיר בזה, ולכן כתב ביה"ל דאם יש בגדים התלויים על הקיר או קערת פירות ורוצה להגיע לבגד או לבגד שלמטה מותר לסלק את מה שלמעלה, והטעם שבאופן זה הברירה היא מלאכה שא"צ לגופה דאינו רוצה את מה שהוא בורר ואסור רק מדרבנן [ואינו דומה לכל בורר דאסור מהתורה כיון דע"י שמוציא את הפסולת מתקן את האוכל אבל באופן שאינו תערובת גמורה לא שייך לומר דמיפה את שאר האוכל ע"ש], ולכן כיון שזה חתיכות גדולות וניכרות אפשר להקל דלא חשיב תערובת.

ומה שכתב הביה"ל שם דאם לוקח את מה שלמעלה אסור הטעם כמו שכתב שם דמדובר באופן שצריך את מה שבורר דאז הוי מלאכה הצריכה לגופה ולכן אם אינו לאלתר אסור דחשיב תערובת.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל