בס"ד
שלום לכבוד הרבנים שליט"א
אדם שנוהג להטמין מערב שבת קדרות במגבת המכסה את כל הקדרות שע"ג הפלטה (כדעת הרמב"ן). באחת הפעמים שכח להטמין והניח המגבת בליל שבת. דעת המשנ"ב שבדיעבד בדבר שאינו מוסיף הבל מותר התבשיל, אך מצד שני דעתו כדעת מרן שו"ע שדין מגבת ע"ג פלטה כדין דבר המוסיף הבל ואסור להנות מהתבשיל.
האם אדם הנוהג כמרן שו"ע רשאי לאכול מהתבשילים החמים כאשר מתארח אצל אדם המקל בכך?
תשובה:
שלום רב.
א] אדם הנוהג להטמין מערב שבת במגבת המכסה את כל הקדרה שעל הפלטה [דאילו מכסה רק מלמעלה ולא את כל הקדרה הרי זו הטמנה במקצת שמותרת לדעת הרבה ראשונים וכן פוסק הרמ"א, אבל השו"ע אוסר], ופעם אחת שכח והטמין בשבת- אם הקדרה היתה חמה וההטמנה רק שמרה על החום התבשיל מותר, אבל אם התבשיל היה צונן או שעל ידי ההטמנה היה מצטמק ויפה לו התבשיל אסור.
אמנם יש עצה באופן שאינו מצטמק ויפה לו ורק התחמם ע"י ההטמנה להמתין על שיצטנן התבשיל ואז לחמם בהיתר שנמצא שלא נהנה מהאיסור.
ב] מי שמתארח אצל אדם המיקל להטמין כדעת הרמב"ן, מסתפק האגרות משה אם יש בזה דין של מעשה שבת כיון שבעל הבית נוהג בהיתר, וצידד להקל.
מקורות:
א] תחלה נברר את הדין לדעת השו"ע והמ"ב ושאר הפוסקים (שלא פסקו כרמב"ן) דאסור לכסות במגבת את כל הקדרה כמבואר בסי' רנ"ז סעיף ח'.
מי ששכח או לא ידע את הדין וכיסה את הקדרה מערב שבת בשמיכה [באופן שהיתה הטמנה בכולה דאילו במקצת לדעת הרמ"א מותר לכתחילה] האם מותר לו לאכול את התבשיל: אם הקדרה היתה חמה בשעה שהניחה על הפלטה וכן התבשיל לא היה מצטמק ויפה לו מבואר שם בס"א דהמאכל מותר דכיון שלא הוסיף חום רק עומד בחמימותו לא אהני מעשיו, אבל אם הקדרה היתה צוננת או שהיה מצטמק ויפה לו לדעת השו"ע אסור בדיעבד להנות מהתבשיל, אבל הרמ"א כתב די"א דבשוגג מותר בדיעבד, וכתב המ"ב דאם התבשיל היה מבושל כל צרכו יש להקל, ואפי' אם היה מבושל רק כמאכל בן דרוסאי מבואר בביה"ל דבשעת הצורך יש להקל.
אם שכח והטמין בשבת, הנה הרע"א מסתפק אם הטמין במוסיף הבל בשבת דאפילו עומד בחמימותו גם יהיה אסור, והביאו השעה"צ וא"כ באופן זה אין את ההיתר הנ"ל של עומד בחמימותו וגם אם זה היה חם אסור, אבל לכאורה עדיין יש להקל מכח המ"ב דבשוגג מותר בדיעבד, אבל באמת זה אינו שהטעם להקל שם הוא מב' טעמים, א' מפני שמשוים קנס הטמנה לקנס שהיה דבשכח שרי בשהיה כדאיתא בסי' רנ"ג-א' וה"ה בהטמנה, והב' בצירוף הראשונים דשרי לכתחילה להטמין במו"ה בדבר המובשל כ"צ כמו שמותר להשהות, וב' סברות אלו לא שייכות בהטמין באיסור בשבת דהא טעם א' אינו אלא אם הטמין בע"ש דדמי לשהיה, אבל הטמין בשבת דמי לחזרה דאסור בדיעבד כמבואר בסי' רנ"ג-א ברמ"א, וכ"כ ארח"ש פ"ב הערה קפ"ד, וכן טעם ב' לא שייך דגם המתירים להטמין מבושל כל צרכו זה מבעוד יום אבל בשבת אסור בכל גוונא כמש"כ המ"ב רנ"ז סקל"ה דאפילו באינו מוסיף הבל אסור .
ובספר ארחות שבת פרק א' הערה קפ"ז כתב שאולי לענין דיעבד של מעשה שבת דהכלל דכשיש מח' הפוסקים אפשר להקל דהוי ספיקא דרבנן [אבל לא בכל מח'], אולי כאן יש לסמוך לענין דיעבד על הרמב"ן הסובר דכה"ג חשיב אינו מוסיף הבל. אבל לכאורה זה אינו כיון שאף אם אינו מוסיף הבל מ"מ גם בזה אסור בשבת דכל הטעם שאם עבר והטמין באינו מוסיף הבל מותר בדיעבד זה מחמת שרק עומד בחמימותו כמבואר במ"ב סק"ח, אבל באופן זה נהי דחשיב אינו מו"ה לרמב"ן מ"מ המציאות היא שהטמנה זו הועילה וחיממה גם היה מצטמק ויפה לו כיון שהיה על האש וברור שיש לאסור.
אדם הנוהג כדעת הרמב"ן ומכסה בשמיכה את הקדרה, טעמו משום דחשיב דבר שאינו מוסיף הבל, אבל מ"מ אם כיסה בשבת בטעות הרי זה אסור דהרי אפי' באינו מוסיף הבל אסור להטמין בשבת, ואין להתיר בזה בדיעבד כדין הטמנה באינו מוסיף הבל שמותרת בדיעבד, כיון שכל הטעם להקל באינו מוסיף הבל כיון דעומד בחמימותו ולא אהנו מעשיו אבל במקרה זה הרי נהנה והועילו מעשיו וממילא אסור וכן מבואר בחזו"א סי' ל"ז אות כ"ח שכתב דגם באינו מוסיף הבל אם יש שבח על ידי ההטמנה אסור בדיעבד, וכ"כ התהל"ד [ואגב יש להעיר שהמאמר מרדכי חולק על כל ההיתר של המ"א במטמין באינו מוסיף הבל בשבת אפי' עומד בחמימותו וטעמו דכל הטעם שמותר בעומד בחמימותו זה דוקא במטמין מע"ש שיכול היה להטמין בהיתר באינו מו"ה לשמור על החום אבל בשבת שאין אופן של היתר אסור, ומ"מ לדינא הא"ר והמ"ב פסקו כמ"א].
באופן שהתבשיל נאסר מחמת החום [ולא היה מצטמק ויפה לו] יכול להמתין עד שיצטנן התבשיל ואז מותר לאוכלו שהרי לא נהנה מההטמנה, כמבואר בביה"ל רנ"ג-ה ד"ה להחם, אבל החזו"א ל"ז ס"ק כ"ז ד"ה ומבואר אסר בזה כיון שכבר חל איסור על הדבר.
בארח"ש פ"ב סעיף ק"ו כתב שיחזיר למקרר את הקדרה ואח"כ יחמם שוב באופן המותר, אבל יש לדון ולהקל טפי דאין צריך להחזיר למקרר רק לחכות ולהמתין עד שיצטנן קצת באופן שהיה מתחמם גם בלא תוספת ההטמנה דתו לא נהנה מהאיסור וצ"ע למעשה.
ב] אדם המתארח אצל מי שנוהג כרמב"ן האם מותר לו לאכול את התבשיל, כמו שנתבאר אם ההטמנה רק שמרה על החום א"כ שרי אפילו לו עצמו אם הטמין כן בערב שבת.
אבל אם ההטמנה היתה מצטמק ויפה לו או חיממה את התבשיל, הסתפק האגרות משה או"ח ח"ד סי' קי"ט אות ה' האם נאמר כאן איסור של מעשה שבת או דלמא כיון שנהג בהיתר עפ"י הוראת חכם אין בזה קנס של מעשה שבת, וסיים דבאיסור דרבנן יש להקל כדי שלא יתדמה כחולק עליהם, ובארחות שבת פכ"ה סעיף ל"ה כתב שאם עשה כן עבור חברו אסור להנות וכל מה שיש להקל זה אם עשה לעצמו, ובנידון שלנו נראה דשרי כיון שבעה"ב עשה עבור עצמו ולא מגרע במה שכונתו גם לאורחו.
