תהילים מתחת למיטה זה עוזר?
אפשר לקרוא קריאת שמע בתפילין גם לאחר סוף זמן ק״ש?
תשובה:
1. תהלים מקומם במקום מכובד, ולא להניחם תחת מיטה, ולא שמענו על סגולה כזו להניח ספר תחת המיטה, בוודאי שאין להניחם מתחת למזרון או לכרית ששוכב עליה, ויש בזה אף איסור, [ותחת המיטה אם מניחם בתוך שקית וכד', אין בזה איסור אם אינו משמש את מיטתו].
2. קריאת שמע יש להקפיד לקוראה בזמנה, ולא לאחר את זמנה, אולם חובת הנחת תפילין בזמן קריאת שמע היא חובה פעם אחת ביום, ולכן אם כבר קרא קריאת שמע עם תפילין, וקורא לאחר מכן שוב פעם אין צריך להניח תפילין, אך אם עדיין לא קרא קריאת שמע עם תפילין, או אם הפסיד את זמן קריאת שמע בין בשוגג ובין במזיד, שחייב לקרוא את שמע עד סוף היום, צריך לקרוא את שמע עם תפילין.
מקורות:
1. עי' שו"ע או"ח סי' מ ס"ח, לגבי נתינת תפילין על המיטה שישן עליה, ותחת המיטה, כתב המשנ"ב (ס"ק יא בשם המג"א) שאם יש מדף שיוצא תחת המיטה נמוך מ-3 טפחים שמותר להניח שם את התפילין, וע"ש בתחילת הסימן במשנ"ב שיש להחמיר בספרים הנדפסים כמו תפילין לגבי לשמש מטתו בחדר שיש שם ספרים, ולפ"ז יש לחלק בין אם זה מונח בתוך ג' טפחים או במרחק יותר, אלא שבמאירי מבואר (ברכות כג:) שלהלכה אין חילוק בזה ואף מתחת ג' טפחים אין להניח את התפילין, ואם כן היה מקום להחמיר בזה, אלא שעל פי מה שכתבו הפוסקים להקל לגבי נתינת טלית ותפילין בתוך התיבה שתחת הספסל בבית הכנסת ורק לגבי תפילין כתבו שיש להחמיר שלא בשעת הדחק (ראה שם בשע"ת סק"ג ובמשנ"ב ס"ק יב) אם כן יש מקום לומר שבספרים שמונחים תחת המיטה על גבי מדף או כסא וכדו' אין איסור, אולם שע"פ מה שמבואר במג"א (סי' קעא סק"ג) שרק בבית הכנסת הקילו בזה משום שהספסלים קבועים בכותל, אם כן יש לומר שרק משום כך מקילים, ועוד יש לומר שעיקר הסיבה שהקילו בזה הוא משום שהטו"ת משתמרים באותו מקום, אך להניח סתם ולשבת על גביו כאשר המטרה היא שזה יהיה "תחת" האדם יש בזה משום זלזול.
2. יש לקרוא קריאת שמע היא אף לאחר זמנה, כל היום, "כדי שיקבל עליו עול מלכות שמים", וכמו שכתב השו"ע (סי' נח ס"ו, ובמשנ"ב שם ס"ק כז) והקורא ק"ש בלא תפילין כאילו מעיד עדות שקר, וכמבואר בגמ' שהביאוה הפוסקים (טור סי' כה, וע"ש שו"ע ס"ד, ובסי' לד ס"ב), ואם קרא בזמנו בלא תפילין ואח"כ הביאו לו תפילין ראה בלבוש (סי' נח ס"ב) שכתב שאם אין לו תפילין בזמן ק"ש ותפילה שיאמר ק"ש ויתפלל בלא תפילין ואח"כ כשיבוא לידיו יניחם ויאמר עמם מזמור וכדו' והמשנ"ב (סי' נ"ח סק"ה) כתב שיקרא ק"ש או מזמור, ואילו בסי' ל"ב (ס"ק רלג) כתב המשנ"ב בשם הא"ר ג"כ שאם ראה אחר שחלץ שהותר קשר של רש"י יקשרנו ויחזור ויאמר ק"ש ומבואר שעדיף לומר ק"ש, וע"כ כתבו כמה מהאחרונים דתלוי אם נמצא בתוך זמן ק"ש יאמר ק"ש (ב' פרשיות ראשונות) ואם כבר עבר זמן ק"ש יכול לומר ק"ש או מזמור וכדו' כיון שכבר יצא יד"ח ק"ש, ואמנם הלבוש כתב שיקרא בהם ק"ש או אם ירצה פ' אחרת או מזמור וביותר מבואר בדבריו (סי' לד ס"ב) שמי שלבו נקפו שמא נחשב מעיד עדות שקר במה שלא הניח תפילין בשעת ק"ש ותפילה יניח תפילין דר"ת ויקרא בהם ק"ש ומבואר שדעתו אף היא שלכתחילה יש לעשות כן, ורק החילוק שאם עדיין לא עבר זמן ק"ש אזי מעיקר הדין עדיף יותר לומר ק"ש משא"כ כשעבר זמן ק"ש. ובשעה"צ (סי' נח סק"ו) העיר לעיין בדברי חמודות שכתב (ברכות פ"א ס"ק ס"ד) להקשות ע"ד הלבוש דמה צורך יש באמירת מזמור או פ' תהילים ובשלמא אמירת ק"ש ניחא שיש בזה עדות על חיוב תפילין (ואף שאין חוב לקרוא מ"מ יש ענין בזה) וע"כ נקט שלכתחילה יש לומר דווקא קריאת ק"ש, וכן נקט באפיקי מגינים (סי' כ"ה ביאורים סק"ט) שיאמר דווקא קריאת שמע ובפרט דזמן ק"ש מן התורה כל היום, ובאמת שכן נהגו, ואם כבר קרא פעם אחת ק"ש בתפילין, אף אם קורא פעם שניה מחמת שקורא שנים מקרא וכד', דעת רוב הפוסקים שאינו צריך לחזור ולהניח תפילין שוב, וכמו שהעלה בספר אות חיים ושלום (סי' כה סק"ו) ודלא כהלקוטי חב"ח ומהר"ם שיק שרצו להחמיר בזה מדין כל הקורא וכו', וכן עמא דבר להקל בזה, וכ"כ בשו"ת בנין עולם לגבי אמירת שמו"ת בערב שבת והובאו בפתחי עולם (סק"י) וכף החיים (ס"ק כז) ומאסף לכ"ה (סקל"ב-ל"ג).
