דין עירוי
יח. אין לערות מכלי ראשון שעומד או שעמד על האש, על תבשיל שלא היה מבושל כל צרכו בין אם הוא לח ובין אם הוא יבש.
יט. מותר לערות על גבי תבשיל יבש המבושל כל צרכו, אפילו אם נתקרר לגמרי, ואפילו הוא קפוא.
כ. אולם אין לערות על גבי דבר לח אפילו שכבר היה מבושל אם נתקרר. אך אם התבשיל נתקרר מעט, ונשאר עדיין קצת חם [-פושר], מותר לערות עליו מכלי ראשון רותח.
כא. מותר לערות על גבי תבשיל לח, אם התבשיל הוא מרובה והמים הרותחים הם מועטים, ולכן מותר לערות מעט מים רותחים, על גבי מרק שנתקרר וכן לתוך בקבוק דייסא של תינוק כדי להפשירו.
כב. תבשיל יבש שלא היה מבושל לפחות כדי שליש בישולו, ועירה עליו מכלי ראשון, נאסר כדי קליפה, בין עשה כן בשוגג ובין במזיד, ומותר לקלוף את ה'כדי קליפה' ובלבד שיוציא יחד עם הכדי קליפה גם חלק מהתבשיל [משום איסור בורר, שיש שהחמירו בזה].
כג. עירה על תבשיל יבש החתוך לחתיכות קטנות, כגון עלי תה וכד', נאסר כל התבשיל כיון שאי אפשר לקולפו.
כד. עירה על גבי תבשיל יבש שנתבשל כבר בשיעור של מאכל בן דרוסאי, לא נאסר, אף אם התבשילים נתקררו ועירה עליהם ממים רותחים.
כה. עירה על גבי תבשיל לח, לא נאסר בדיעבד אפילו אם הגיע לכדי חום שהיד סולדת בו [אלא שנתבאר שאסור לעשות כן לכתחילה כיון שנחלקו בו הראשונים אם אסור מן התורה].
כו. מותר לערות מים רותחים על גבי בקבוק [אך לא בתוכו], אפילו מים מרובים, כדי לחמם את הבקבוק כיון שהבקבוק בדרך כלל מבושל והוא דבר יבש, ולכן אינו מתבשל, והמים שבתוכו אין החום משפיע עליהם לבישולם, כיון שעירוי אינו יכול לבשל יותר מכדי קליפה, הרי חשוב הבקבוק כדי קליפה ואף יותר.
כז. כוס ששטפוה, ונשארו בה רסיסי מים, נהגו להקל לערות לתוכה מים רותחים, והמחמיר תבא עליו ברכה.
כח. אין להניח חתיכת בשר רותחת או סיר שהוא כלי ראשון שהורד מהאש בתוך כלי עם מים קרים, [ובדיעבד אם עשה כן לא נאסרו המים הקרים, כיון שדעת החוות דעת להקל בזה אם לא יגיעו לידי יד סולדת], כיון שנחשב כעירוי המבשל כדי קליפה.
כט. אם הכלי ראשון הוא כלי קטן, והכלי שנותן בו את הסיר הוא כלי עם הרבה מים קרים, נחלקו הפוסקים אם מותר להניח בתוך הכלי עם המים קרים את הכלי ראשון לצננו, ובמקום צורך גדול יש להקל.
ל. וכן כלי שעירו לתוכו מים חמים מהמיחם או מהסיר, מותר להניח בתוך כלי עם מים קרים כדי לקררם, כיון שדין הכלי כדין כלי שני שאינו מבשל כלל.
לא. יש להזהר כשמורידים סיר מעל גבי האש, או הפלטה, שלא להניחה על גבי משטח רטוב.
לב. כמו כן יש להיזהר שלא להניח את הסיר בתוך הכיור כיון שבדרך כלל הסיר חם והכיור יש בו מים קרים.
לג. עירוי שנפסק הקילוח, וכל שכן אם הוציאו את התבשיל [שאינו גוש], מתוך סיר, אינו מבשל.
לד. אם הוציאו את התבשיל עם מצקת, יש להזהר שלא לערות על גבי צלחת רטובה. אולם אם הצלחת היתה רטובה מחמת מאכל שהיה כבר מבושל כגון צלחת מרק וכד' אפילו אם השאריות בצלחת התקררו לגמרי, יש להקל.
לה. עירו ממצקת בין על גבי דבר לח או יבש שלא התבשל עדיין, אינו אוסר את התבשיל.
לו. דבר גוש יש להתנהג עמו כדין עירוי מכלי ראשון שלא נפסק הקילוח.
שלום
האם אפשר לפתוח בקבוק יין בשבת לשתיה מיד? (ע’י פותחן שמחורר את הפקק)
בפקקי המתכת יש לעשות חור שלא יהיו ראויים לשימוש ואחר כך לפותחם. בפקקי שעם אין איסור לפותחם, אך יש להשתדל להזהר מלקרוע את הכיסוי שעוטף אותם על האותיות.
השאר תגובה