שאלה:
שלום רב.
בשבת האחרונה עקב עומס קרס החשמל בביתינו,
שאלה ראשונה- האם מותר להזמין גוי כדי להרים את המתג מכיון שהיה חם מאד והצער היה מרובה?
שאלה שניה- האם מותר לכוון בזמן זה את שעון השבת של המזגן שיפעל ברגע שיחזור החשמל? והאם יש הבדל בין להוסיף שעות ללהוריד שעות של פעולה בשעון שבת?
תודה מראש.
תשובה:
במקומות חמים במיוחד ויש צער גדול להיות בלא מזגן יש להקל.
בזמן שהחשמל מנותק, נחלקו הפוסקים אם יש להקל הכוין את שעון השבת, ואולם מותר לומר לנכרי לעשות כן.
מקורות:
מאחר ובהדלקת המזגן נדלקת בדרך כלל גם תאורה, אם כן היה מקום לומר שאין להקל, אולם אם עיקר הקריאה לנכרי היתה בגלל המזגן וזה מקום שיש בו צער גדול יש להקל כמבואר בשו"ע סי' שכה סעיף י' במקום שזה רק איסור דרבנן עי' שו"ת מנח"י (ח"ג סי' כג).
לגבי כיוון שעון שבת ידועה שיטת הגרש"ז להקל להאריך את הזמן, ולעומת זאת דעת החלקת יעקב ועוד פוסקים להחמיר בזה, [עי' בזה בספר החשמל בהלכה ח"ב בסופו הרבה מ"מ בנידון], אך מאחר והנסיון מוכיח שהרגיל בכך מגיע לידי חילול שבת ממש, לא נראה להקל בזה בפועל, ורק במקום צורך גדול יש לשאול אצל מורה הוראה.
וע"י נכרי אפשר להקל כעין מש"כ הפמ"ג (סי' שח א"א ס"ק עח), והגם שהמשנ"ב החמיר לענין שעון ששבת ממלאכתו אם לא לצורך חולה (סי' שלח ס"ק טז), מ"מ כאן שיש דעות בפוסקים להקל אפשר להקל ע"י אמירה לנכרי, ובפרט ששם מדובר שמיד שמעריך את השעון מתחיל שוב ללכת, משא"כ כאן.
כבוד הרב.
זכור לי שבשמירת שבת כהלכתה מתיר להאריך את הזמן אף בזמן שהשעון שבת מחובר לחשמל, האמנם?
אכן כן, מבואר בשש"כ (פי"ג סכ"ה) ובהערות שם, ובתוספות שבתיקונים ומילואים שם
כבוד הרב כמדומני שהפוסקים נוקטים שחום לא נחשב צער המותר שלא כמו קור כיון שחום לא יכול לגרום לחולי ואם כן מאי טעמא יש להתיר במקומות שהחום גדול?
ראה בשו"ת מנחת יצחק שצויין במקורות שפלפל בזה שבמקום שהחום גדול דינו כקור, ע"ש.
השאר תגובה