שאלה
מי שארע שריפה בביתו, ובא אחד מהשכנים להציל ושבר חלק מהכלים שלקח מהבית תוך כדי הבהילות, האם חייב לשלם.
תשובה:
אם זה שארע השריפה אצלו קרא לחבירו שיבוא לעזור לו יש מקום גדול לפוטרו, וכפי שמצינו כעין זה ברופא שהזיק שתיקנו חכמים שפטור אם הזיק (עי' יו"ד סי' שלו), וכמו כן כאן יש מקום לומר שבכלל רופא הוא, וכמו שלמד השבו"י (ח"ג סי' קמ) לגבי מלמד שהזיק את התלמיד מחמת הכאתו. אך אם בא להציל מעצמו אם כי עשה מצוה גדולה, אך אין זה פוטרו מלהשגיח שלא ינזקו כלי בעה"ב, וכ"כ בשו"ת רמ"ץ (או"ח השמטות לסי' ז), ואפילו אם אותם הכלים שהציל לא היו ניצולים מחמת הדליקה והוא הצילם, אין לפוטרו, כיון שהשריפה עדיין לא פגעה בהם, וכעין זה מבואר בשו"ת חת"ס (חו"מ סי' צט) לגבי אלמנה ששברו את ביתה כדי שהדליקה לא תעבור הלאה וחייב החת"ס את השובר אע"פ שהשריפה היתה מכלה גם את ביתה ואין זה גדר של מנא תבירא תבר.
בס"ד
שלום לכבוד הרבנים.
אנו מעוניינים להתייחס לתשובת הרב שליט"א אם כי איני ראוי ולאחר מחכ"ת.
הנה כתב הרמ"א (בהגה סימן רסד סעיף ה בשם המרדכי)דהוי הפקר. וכן היש"ש (ב"ק פ"י).וכן מובא בשו"ת מהריט"ץ (סימן רמב) שאם נתייאשו הבעלים שאינם יכולים להציל אפילו על ידי הדחק מהאש הגדולה וראובן סיכן עצמו והציל בודאי זכה בהם.
ומצאנו בס"ד בשו"ת משנה הלכות (חלק יד סימן רכז) התייחסות לדברי הרמ"ץ. שלדעת רש"י חייב שאינם הפקר ולדעת הר"ן ורבינו ישעי' ז"ל אם הלך להציל בעצמו מן הדליקה ונשברו פטור מלשלם דהרי הוא כמציל מזוטו של ים.
אם כן, נלפע"ד שיכול לטעון המציל 'קים לי' כהפוטרין.
נשמח מאד להתיחסות הרבנים שליט"א.
בברכת יישר כוחם לאוריתא.
השאר תגובה