שאלה:
אחי מחתן בת בשנת אבל. מה מותר לנו האחים להשתתף ללא חשש מה "בדיעבד" ומה אסור לחלוטין? שאלתי מתייחסת לכל השמחה הכוללת שבת אויפרוף, חופה, שבע-ברכות בחול ושבת שבע ברכות תודה
תשובה:
שלום וברכה
בנוגע להשתתפות בשבת אופרוף ושבע ברכות, הכל תלוי באופי המשפחה ומנהגיה, שכן אבלות בפרהסיה אסורה בשבת, ולכן אם באופן טבעי אצלכם פשוט וברור שבאים להשתתף בשבתות אלו, אזי גם בשנת האבל ההמנעות תחשב אבלות בפרהסיה האסורה בשבת ולכן יש להשתתף, אבל אם באופן רגיל אתם לאו דוקא באים, אין לבוא דוקא בפעם זו להשתתף כיון שיש כאן סעודת מרעים שלהרבה דעות אסורה גם בשבת, אמנם המיקל בזה בכל מקרה יש לו על מה לסמוך, שכן יש שהקלו להשתתף בשבת בסעודה [אלא שכאן הדין חמור יותר כיון שזו שמחת נישואין ולכן לא הייתי מיקל אלא אם כן זה מנהגכם תמיד].
בנוגע לחופה, ודאי ניתן להשתתף, וידאגו לכתחילה שלא תהיה מוזיקה בחופה עצמה.
לגבי החתונה עצמה יש בזה חילוקי מנהגים ופסיקות שונות, יש שנהגו להמנע לגמרי מלהשתתף בחתונה, והולכים הביתה לאחר החופה, אולם אחרים מורים כאשר מדובר בקרובים מדרגה ראשונה, אחים שיש להם קשר קרוב, להיות בחתונה ולשמש כמלצרים, ולאכול בשולחן צדדי לבד לא ביחד עם כולם, ולרקוד רק מעט עם החתן אבל לא לרקוד רגיל עם שאר הציבור.
כך לגבי שבע ברכות באמצע השבוע, אם אין מי שיעשה ובאופן טבעי זה מוטל על האחים, יש לעשות ולשמש מלצרים ולא להביא מוזיקה.
מקורות:
על הנושא של השבתות ראה שו"ת שאילת יעב"ץ סי' קפ, על ענין המלצרות וכו' ראה רמ"א סי' שצא סעי' ג, ומקור הדברים בשו"ת מהרשד"ם המובא בדברי הפוסקים שם.
