שאלה:
שלום כבוד הרב יש לי שאלה
כתוב בגמרא משהוא כזה שכל מזונותיו של אדם קצובים לו מראש השנה עד ראש השנה וגם להפך שכל חסרונותיו של אדם קצובים לו מראש השנה עד ראש השנה
האם עולה מהגמרא שלא יכול להיות מצב שבו אדם יחיה שנה מבלי להוציא יותר מחמישית מהכנסותיו כי לפי ההלכה אומרים שמותר לאדם לתת צדקה עד חומש מהכנסותיו
ושמעתי בשיעור באנטרנט של הרב יוסף מזרחי שמה
שנקצב לאדם להפסיד במהלך השנה הוא יכול להפסיד על ידי זה שיתן צדקה או שזה ילקח ממנו שלדוגמא אם נגזר על אדם שיאבד 100 שקל בחודש יכול להיות שהוא יתן את זה לצדקה ויכול להיות שיאבד את זה בדוח או בדרך אחרת זאת אומרת שזה נגזר על האדם כמה יפסיד וזה בבחירתו לפחות עד חומש לאיפה הכסף זה ילך [כי יותר מחומש אסור לתת] , ואומרים שבן אדם יכול לתת עד חמישית מהכנסתו בכל שנה לצדקה.
השאלה היא האם הצדקה הזאתי נכללת במה שנקצב על האדם להפסיד במהלך השנה ואילו לא היה נותן אותה היה מפסיד אותה בדרך אחרת?
כי שמעתי בשיעור שלכאורה כבר מראש השנה יש גזרה כמה אדם אמור להפסיד במהלך השנה וזה בבחירתו עד חומש מההפסד אם ילך לצדקה או לדברים אחרים.
וגם לא הבנתי משהוא איך זה מסתדר עם זה שיכול להיות מצב שבן אדם יעבוד שנה ויחסוך ולא יוציא יותר מחומש ממשכורתו על שום דבר אז זאת אומרת שלא היתה לו בחירה לתת חומש לצדקה?
תשובה:
אין הכרח שאם לא יתן כסף לצדקה הוא יפסיד אותו בדרך אחרת, לכל אדם יש את החשבון שלו, וואין חיוב לתת חומש לצדקה, כך שיכול להיות בהחלט שאדם יהנה מכספו גם בסך זה. בפרט אדם עני שאין חיובו לצדקה ולא סכום מועט מאוד בשנה. ואגב, ברמב"ם בפירוש המשניות במסכת פאה מסביר, שכאשר יש עני לפניו והוא נזקק לו אין את האיסור לתת יותר מחומש לצדקה, כך שבהחלט יש מצב שאדם נגזר עליו לאבד גם יותר מחומש והוא יוכל להנצל מזה על ידי נתינה כזו. עכ"פ החשבון שלנו אף פעם אינו בענין הזה אין ניצלים מגזירתו שמים… אלא מה רצון בורא העולם מאיתנו! מה הדרך הישרה שנלך בה כדי להיות עבדי ה'!
יום נעים ומוצלח.
